הנושא קצת מורכב אבל אעשה זאת בקיצור. אנו זוג הורים נורמטיבים. מאז נישואינו הסבתא מצד אשתי היתה מאוד דומינניטית בחיינו אפילו יותר מידי בעיקר עם הילדים הראשונים. בגדול היא פשוט לקחה את הטיפול והילדים היו הרבה אצלה. מה שקרה עם הזמן זה שהבכורה שלי שהיא היום בת 16 מצאה לה מפלט בכל פעם שלא הסכמנו לה למשהו אצל הסבתא עד שברבות הימים היא פשוט עברה לגור אצלה לסירוגין. וככה חודש אצלה ואז חוזרת לכמה ימים עד שמשהו לא מוצא חן בעיניה ואז הולכת לסבתא שמקבלת אותה בשמחה רבה . ובנוסף נותנת לה את ההרגשה שאנחנו הרעים והיא המלאך המציל. מה שלגמרי הפוך כי היא מרשה לה הכל. כל ההסברים לסבתא נופלים על אוזניים ערלות. האישה לא קולטת את הנזק שהיא גורמת. האם אפשר לפתור את הבעייה בדרך משפטית?? אני מתכווין האם על פי חוק אני יכול למנוע את המגורים אצלה? ואם כן איך עושים זאת?
נתן שלום,
אני מבינה את המורכבות. אכן, סוגיה לא פשוטה.
ראשית אבהיר- אתם אפוטרופסים על ילדיכם עד גיל 18, וזכותכם להכריע באון שתסברו שנכון, אלא שבמקרה הזה, בתכם בת 16 ואני מניחה שדעתנית מאד ולא תקבל את מרותכם באופן פשוט.
אני כאן רק כדי להציע לכם לנסות לקחת את הסבתא לגישור איתכם, ולנסות להגיע למיסוד הסכמות לטובת כל הצדדים.
תופתעו כמה ההליך הזה מוצלח ומסוגל לעקוף את כל הקשים.
בהצלחה,
עו"ד עילית גלעד
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד ומגשרת מיכל האוזנר-ברהוד
053-7428242
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
התוצאה של גישור משפחתי היא לא בהכרח חזרה לשלום בית גם תוצאה של פרידה בהסכמה (לעומת פרידה מתוך סכסוך משפטי) נחשבת כהצלחה של הליך גישור. לכן, תשובתי לשאלתך כי גם במקרים שהרקע למשבר הוא בגידה/אובדן אמון...
המשך תשובה