שלום. במשפט פלילי ניתנה הסכמה של המתלוננת לבטל הליכים פליליים נגד נאשם שהוגשו נגדו שני כתבי אישום בגין אלימות. לאחר שכבר החלה חקירה נגדית של המתלוננת, פנתה הסניגורית של הנאשם וביקשה להפסיק את ההליכים. המתלוננת הסכימה לאור המלצת הפרקליטה שטענה שיש קושי ראייתי להוכיח את העבירות ולחץ מצידה שהמתלוננת עלולה גם להיות חשופה לתביעה על תלונת סרק במידה והנאשם יצא זכאי. זה לא כל כך נכון כיוון שהיו ראיות בשני המקרים ולא ברור למה הפרקליטה נקטה בגישה הזו. אך המתלוננת נכנעה והסכימה לרדת מכל ההליכים הפליליים והנאשם הבטיח שלא יגיש בעתיד תביעה על תלונת סרק. הדברים עלו מול השופט ונכתבו במסמך משפטי. השאלה היא לגבי עילת הביטול. בכתב אישום אחד נרשם שהליכים הופסקו עקב חוסר בראיות שזה לא מדוייק אבל עוד מקובל. בשני נרשם גם עקב חוסר בראיות למרות שיש ראיות חותכות וברורות מאוד לביצוע העבירה. המתלוננת התעקשה לשנות את זה וזה שונה להופסקו הליכים עקב חוסר עניין לציבור. הפרקליטה טענה שסיבה כזו היא בעייתית ועדיף לרשום חוסר ראיות למה? האם עשתה נכון? מה עדיף שיהיה כתוב שיהיה לטובתה? נניח למקרה שהנאשם ירצה להגיש תביעה על תלונת סרק או יסתבך שוב בפלילים בעתיד? ועוד, האם יש בכוחו של המסמך באמת לבלום תביעה נגדית, כלומר האם זה מסמך קביל ואמין משפטית? חשוב להדגיששהנאשם לא זוכה או הורשע והתיק לא נסגר בהחלטה משפטית אלא מתוך הסכמה של המלוננת. תודה רבה. מוריה.
מוריה שלום רב,
המקרה המתואר בשאלתך הנו מורכב מן הרגיל ומצריך ייעוץ פרטני מעו"ד פלילי.
באפשרותך ליצור קשר עימי בכל דבר ועניין
בהצלחה.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
