הסיפר התחיל לפני שבועיים ביום שישי, בשעות הצהריים המוקדמות אשתי מקבלת הודעה בקבוצה הווטסאפ של הלימודים שלה מחברה שמספרת שהיא נמצאת באוטובוס בין קרית ארבע לירושלים ובספסל לידה יושב אבא שמנשק בפה בצורה מפחידה את בתו הפעוטה וגם מכניס ידיים מתחת לבגדיה ולא חדל ממעשיו למרות שהיא והחבר שלה שיושבים לידו מסתכלים בנעשה. אשתי מיד כתבה לה שהיא צריכה להתקשר למשטרה אבל החברה היססה מלעשות זאת, היא סיפרה שהיא ניסתה לצלם אותו עם הנייד אבל הוא התחיל לצעוק עליה ועל החבר שלה שבגללם יקחו לו שוב את הילדה מגרשותו שמררת את חייו ושבטח הם מהמאפיה של אשתו, בסוף של דבר לצערנו החברה לא התקשרה למשטרה וכשאני שמעתי על הסיפור מאשתי ורציתי להתקשר למשטרה התברר לנו שהאוטובוס כבר הגיע ליעדו בירושלים. אני ואשתי החלטנו לפרסם את הסיפור בקבוצת פייסבוק מאד גדולה של אמהות באיזור ירושלים והסביבה במטרה לאתר את האמא, לאחר כל מיני הפניות של אנשים איתרנו את האמא וסיפרנו לה על מה שקרה, האמא מיד פנתה לעו"ס שמטפלת במשפחה וזאת אמרה לה שתטפל בנושא ןהכל יהיה בסדר. כמובן שגם אנינו היינו בלחץ שיוציאו את הילדה מאותו אבא ושלא תישאר איתו כל השבת כי מי יודע מה יקרה בתוך הבית שלו כשהוא יהיה לבד אם ככה הוא מתנהג באוטובוס, אבל בכל אופן הבנו מהאמא שהנושא בטיפול ושאין מה לדאוג. בצאת שבת התקשרתי לאמא לוודא שהכל עבר כשורה אולם היא אמרה לי כי הילדה כן היתה עם האבא בשבת ורק עכשיו הוא החזיר אותה אליו, אני לא צריך לספר לכם איך הרגשתי באותי רגע אבל מיד אמרתי לה שלא משנה מה קורה במפגש הבא שהאבא צריך לקחת את הילדה (היא אמרה לי שזה צריך להיות ביום שלישי) היא לא נותנת לי אותה גם במחיר של לעבור על החוק ושאם היא צריכה עזרה בנושא אני אגיע במיוחד כי נפש של ילדה קצת יותר חשובה מהחוק. ביום שני היא כבר סיפרה לי שהשיגה לבנתיים צו מניעה לשבוע, שכחתי מהסיפור ואחרי כשבוע וחצי דיברתי איתה ואז היא בכאב רב סיפרה לי כי לא האריכו את הצו מניעה ושוב האבא לקח אותה לשבת, אז גם היא פירטה לי קצת את הרקע לדברים: ע' פרודה מבעלה כשנה וקיבלה גט לפני חודשיים, היו פעמים שעוד כשהיתה נשואה ראתה התנהגיויות מוזרות של בעלה כלפי הילדה (נשיקות שלא נותנים לילדה) אולם תמיד היא הרגיעה את עצמה בכך שלא יקרה משהו גרוע מזה כי היא שומרת כל הילדה, בהליך הגירושין היא שיתפה את העובדת סוציאלית בדברים מחשש שעכשיו כשהאבא יהיה איתה לבד יקרו דברים חמורים יותר, העוסי"ת תמיד הרגיע אותה ואמרה לה שכך האב מראה את אהבתו אליה וזה נכון שזה קצת מוזר אבל זה רק שוני תרבותי ולא פדופיליה. לאחר הגירושין שני אנשים שראו את האב עם הילדה עושה את אותם דברים כמו שעשה באוטובוס דיווחו לאמא את מה שראו ע' שקיבלה אימות לחששותיה פנתה שוב לעבודת סוציאלית אולם זאתי אמרה לי שהיא חרדתית ושהכל בסדר ובכך גרמה לה לחשוב שהבעיה אצלה בראש ולא אצל הגרוש. לאחר שאנחנו דיווחנו לה על מה שקרה אתם יכולים לתאר מה קרה לה, היא הגישה תלונה במשטרה, במשטרה הזמינו את החברה של אשתי והחבר שלה שהיו עדים לנעשה באוטובוס כדי להעיד על מה שראו. כשע' פנתה למשטרה ושאלה איך לא מאריכים את הצו מניעה השוטר האחראי אמר לה שזה מורכב ותיק לא עומד על עדות בלבד וכאילו הרגיע אותה שהתיק לא יסגר אגל צו מניעה לא יוארך. מסתבר שע' דלת אמצעים ובנוסף דלת ידע בכל הנושאים ולכן בגירושין וגם עכשיו לאחר המקרה לא פנתה מעולם לעו"ד אלא רק לטוען רבני שלטענתה לקח את כספה ולא עשה דבר. אני פונה לכל עו"ד שיכול לעזור במקרה, אפילו להפנות אותנו לאן שצריך בכדי לעזור לנו להציל את הילדה.
קראתי את דברייך עמיחי. משעה שהיא פנתה למשטרה, הרי שהדרך היחידה שאני מכיר, בהיותי סניגור פלילי הינו ללחוץ על המשטרה לקדם את החקירה כנגד החשוד. אינני עוסק בכל הנושאים האחרים לרבות צווי המניעה. אינני יודע איזה פעולות חקירה נעשו בתיק, ואם נעשתה חקירת ילדים. ככל שלא נעשתה חקירת ילדים הרי המדובר במחדל חמור מצד המשטרה, ואולם, אם הייתה חקירת ילדים, ואין כל התקדמות בחקירה הרי שקרוב לוודאי שהמשטרה לא הצליחה לבסס חשד סביר כנגד הבעל. בנסיבות אלה, לא ניתן לעשות דבר. בכל מה שקשור לנושאי הבין אישיים, אין לי כל כוונה להכנס לכך בפורום זה.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
