קראתי את החומר באתר בנק ישראל לגבי מסגרות אשראי וחריגות. יחד עם זאת, קראתי, שעדיין, בנק ישראל משאיר את שיקול הדעת הסופי אצל הבנק. בנוסף, כתוב שם כי ניתן לאפשר חריגה זמנית בסכומים קטנים עד 1000 ש"ח. ואני מכיר הרבה סיפורים, כי למרות סעיף זה, ישנם בנקים, שלא מהססים להחזיר על סכומים נורא קטנים 300-800 ש"ח. והם מסתתרים מאחורי הוראת בנק ישראל שמאפשרת זאת.! ואני לא מדבר על לקוחות בעיתיים. אני מדבר על לקוחות סבירים, שמימייהם לא היתה להם חזרה של צ'ק בחשבון. אני חושב שבסופו של דבר זה יכול לגרום לנשק בלתי הפיך ולא צודק להרבה אנשים ובעיקר עסקים קטנים. איך מונעים מבנק את היד הקלה על ההדק?
היום בעידן המידע, מספיק שלאדם שמחזיק עסק שטן תהיה חזרה של צ'ק אחד!! על מנת שיהיו לו בעיות. לזה ממש לא קשור ל-10. וזאת, מכיוון שאנחנו בעידן המידע וה"אח הגדול". מאגרי המדע היום מלאים באינפורמציה. ובנקים יכולים וגורמים לנזק בלתי הפיך ללקוחות טובים!
המחוקק, משום מה לא אומר דבר הנושא! מה אתה מציע לעשות?
רונן
שאלתך עולה חדשות לבקרים באתר זה. לקוח רשאי לפנות לביהמ"ש בבקשה ששיק שסורב לא ייכלל במנין השיקים החוזרים אם היה לו יסוד סביר להניח שהבנק חייב היה לכבדו. נהיר כי במצב של חריגה ממסגרת אשראי לקוח אינו יכול לטעון כי היה לו יסוד סביר להניח שהבנקאי שלו חייב היה לשלם את השיק. בנק אינו חייב ליתן אשראי, וכן בנק ישראל אינו מאפשר חריגה ממסגרות אשראי. בנק ישראל פועל מזה שנים "לחנך" את העם ע"מ שאנשים יחיו במסגרת האשראי שלהם כדי שלא תהיינה חריגות. זו המדיניות הומצהרת.
בברכת שבוע טוב, ברק ג'ורדן עו"ד
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד דורון ניכטברגר 053-9428969
ולכן, הרחבתי בנושא. בנק ישראל מאפשר!!!! חריגות שלא עולות על 1000 ש"ח. ולא מגדיר אותן כבעיתיות. ואני מדבר על כך שכן נוצרה חריגה בחשבון בטווחים הללו!
איך יתכן שבנק לוקח לעצמו לפרש את ההוראה בצורה חלקית ומעוולת!!!!
שוב, אני לא מדבר על לקוחות לא אמינים, חובות גדולים,התחייבויות. ההפך הוא הנכון! וזה חוסר אחריות. מי ישלם לעסק קטן שניזוק את ניזקו?
איפה תום הלב? איפה מבחן הסבירות?איפה חובת הזהירות? זה מאד רציני הכח הזה שלטעמי לפעמים ניתן לאנשים לא נכונים. הכוונה למנהלי בנקים. הרי לבנק יש חובה לשמור על אינטרס הלקוח. איך חובה זו יכולה להתקיים? איך מנהלי בנקים לא שמעו על כך? איך יתכן שהם נרדמים במשמרת הכי חשובה?
הרי בזמנו, גם כבוד השופט חשין, פסק בעליון כי אין להקל ראש ביחסי הכוחות בין לקוח לבנק, ובדיוק בגלל הפער הזה, יש לבנק מפאת כוחו את חובת הזהירות.
לגבי פנייה לבית המשפט, לגבי צ'ק שמחזר מסיבות שאינן הגיוניות. גם אם הוא לא יספר הוא עדיין יופיע במאגרי המידע. ולכן, יש פה חובת ביטול האכ"מ.
אשמח לתשובה יותר מסודרת.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
