לבנקים ע"מ שמבחינה דתית יתאפשר לקבל/לתת ריבית יש "פטנט" שנקרא "היתר עיסקא" שהוא למעשה מעין חוזה שותפות בין הבנק ללווה בסכום או % קבוע מראש בין אם הרוויח הלווה או הפסיד כל זמן שהנו מחזיק בכספים.
על מנת לעגן את זה משפטית נקבע כי היתר העיסקה הנו חלק מתקנות הבנק בין אם הלווה ידע או לא ידע על היתר העיסקה.
בתי המשפט אכן הכירו בהיתר העיסקה כחלק מהחוזה אבל משום שבמסמכי הבנק חותמים שמקום השיפוט יהיה ביהמ"ש הרי שביהמ"ש הוא הערכאה בה ידונו תביעות בנקאיות ואני שואל מדוע?
אם היתר העיסקה הנו "חלק מתקנות הבנק שעל פיהם הוא עוסק" מדוע טרם נמצא עו"ד שיטען בבימ"ש כי היתר עיסקה הוא בעצם הכרזה על כך שלפני פניה לבימ"ש צריך לדון בחוב בי"ד רבני או לחילופין אם הצדדים אינם דתיים לראות בהיתר העיסקה כסעיף בוררות בחוזה.
מה עוד, שלרוב הבנקים פונים בתביעות בסדר דין מקוצר ולרבים אף לא ניתנת הרשות להתגונן
יצחק שלום,
השאלה נוגעת יותר לסדרי הדין האזרחי וייתכן גם לתחום החוזים האחידים, ופחות לנושא הבנקאי עצמו. יחד עם זה (וגם מאחר שהנושא לפחות לשאלתך הוא בעיקרו תיאורטי אבל שאלתך בהחלט לגיטימית), אשיב בקצרה, לפחות מזווית הראיה שלי:
בהיבט הפרוצדורלי - דיוני, היתר עיסקה הוא חלק מהדין המהותי החל ביחס לריבית (ואכן כדי "להכשירה" מבחינת היהדות), אבל איננו קובע בהכרח לגבי מקום השיפוט שהוא נושא דיוני. כאשר הצדדים הסכימו מראש שזה יהיה אזרחי אין בכך קושי, אולם ברור שצד יוכל לטעון כי יש לדון בהיתר העיסקה לפי הדין הדתי או ליישם כללים של משפט עברי בביהמ"ש האזרחי - והיו דברים מעולם (גם בביהמ"ש העליון היו שופטים שיישמו כללי משפט עברי לפסיקה האזרחית.
יש לזכור כי עיקר החוב בד"כ הינו "אזרחי" ורק מרכיב הריבית במקרה כזה הוא גם עפ"י דין דתי.
מעשית קשה לי לראות בנק מסחרי רגיל (ואיני מכיר את תנאי פאג"י) שיסכים שהלקוח ישנה תניה כזו בחוזה איתו ולהתדיין תחילה בביה"ד הרבני או בבוררות.
בהחלט יכולות להיות השקפות נוספות בנושא וזו רק דעה אחת.
בברכה,
דניאל כהן, עו"ד
לומר את האמת מתשובה דומה חששתי כי אפילו הרבנים קרליץ ואלישיב מתלוממים כי רק מעט מתלמידי החכמים מבינים בהיתר עיסקה. השאלה שלי אם לקוח בנק לא יכול לנצל את הצרת הבנק "ואפילו אם לא ידע מהיתר העיסקה הבנק עפ"י תקנותיו הוא מלווה" וכו' כלומר נושא היתר העיסקה הנו חלק מתקנות הבנק ואינו צריך איזכור בחוזה בבחינת "מפורסמות שאינן צריכות ראיה" שהבמק מסכים מראש לדיון ע"פ דין תורה ולהיפך היתר העיסקה הוא נספח להסכמים עם הבנק ומהווה מראש הסכמת הבנק לדיון מחוץ לכתלי בימ"ש או אם לא דיון בבי"ד רבני (אם הצד השני אינו דתי) הרי שלפחות לפרש את זה כהסכמת הבנק מראש לבוררות לפני משפט וכאשר הבנק מגיש תביעה לטעון טענת בוררות.
אינני עו"ד אבל עבדתי שנים רבות כמו"ל לספרי משפט "כדי" בירושלים והייתי הראשון שהוציא לאור את "מפתח הנושאים המשפטיים" לפי נושאים בברכתו של פרופ' קלינגהופר ("דפק" אותי המפתח הסגול של הלשכה שחולק חינם) ועדיין אני מתעניין לעיתים בנושאים משפטיים
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
