שיתפתי כתריסר לקוחות של חברה (אני ביניהם) בשמועה על קשיים כלכליים של החברה, כדי למהר לתבוע ממנה עבודה שהחברה חייבת לנו למקרה שתקרוס, בלי לברר אם השמועה נכונה.
לפי חוק לשון הרע סעיף 15 עומדת לי "הגנת תום לב" אם "הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנאשם או הנתבע, של האדם שאליו הופנה הפרסום..." ומצד שני, לפי סעיף 16, לא עומדת לי "הגנת תום לב" "אם הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא".
א. נניח שיוכח תום לב שלי לפי סעיף (15) וגם חוסר תום לב לפי (16) - מי מהסעיפים גובר?
ב. אם מתקיימת לי הגנת תום לב - אמצא זכאי?
ענין אישי כשר, כי לא באופן זה מגינים על ענין אישי. לפי שתיארת, לכאורה, לא אמורה לעמוד לך הגנה של טוב כי לדבריך שלך הסתמכת על שמועה בלי לבדוק. לפיכך, אין כאן שאלה של איזה סעיף גובר. לשאלתך בסעיף ב, התשובה היא לא. כדאי לצאת זכאי בתביעה אזרחית תצטרך להוכיח גם תום לב וגם אחד מהתנאים האחרים שנקובים בחוק.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עודד פרץ ושות`, משרד עורכי דין 053-9429004
א. תודה על התשובה, שהיא במלים אחרות: כדי שיתקיים תום לב אסור (לפי סעיף 16) לפרסם שמועה בלי לבדוק אותה, גם אם מדובר בהגנה על ענין אישי של מקבל הפירסום! אבל "גם אם מדובר בהגנה על ענין אישי של מקבל הפירסום" לא מופיע בלשון החוק, או במילים אחרות: "על אף סעיף 15" או במלים אחרות: "סעיף 16 גובר (לפחות במקרה) זה על סעיף 15" - אף אחד מאלה לא מופיע בלשון החוק. אז היכן זה קיים? בתקדים? ובטוח שיש לתקדים על מה להסתמך?
ב. אם אני צודק, ויש שני סעיפים נוגדים, האם בלשון הרע יש עדיפות לזיכוי הנאשם, כלומר אם יתבעו אותי אצא זכאי?(לאור זאת שלא רציתי לגרום נזק לחברה אלא לא להפסיד עבודה שהיא חייבת לי ולשאר הלקוחות שאליהם פניתי)
גם אם אין הוכחה לתום לב, ודאי שיש ספק בתום הלב. הספק הזה לא מזכה מאשמה?
בדין פלילי ספק מזכה, מה הדין בנזיקין?
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
