שלום,
מיולי 2012 ועד יולי 2015 נקבעו לי 40% נכות נפשית ו- 100% דרגת אי- כושר כשמתוכן 3 חודשים עם 70% נכות, בזמן אשפוז יום.
מיולי 2015 ועד יולי 2016, נקבעו לי 30% נכות, בניגוד גמור לדעתה של הרופאה המטפלת ובניגוד מוחלט למצבי הנפשי והתפקודי. שתי וועדות דחו את המשך זכאותי לקצבת נכות כללית, גם וועדה מדרג ראשון וגם וועדה רפואית לעררים.
כתוצאה מכך, הופסקה זכאותי לקצבת נכות כללית ולסל שיקום שהייתי באמצע תהליך בו וכמובן שהתחלתי להיות חייב בתשלום חודשי של דמי ביטוח לאומי ובריאות.
גם תביעתי להבטחת הכנסה נדחתה מכיוון שלא הייתי מסוגל נפשית להתייצב בלשכת התעסוקה ומשום שאף גורם רפואי לא היה מוכן להמציא עבורי אישור על אי- כושר לעבודה ותקופת האי- כושר.
למרות דרישת החוק, אין באפשרותי לשלום תשלומים חודשיים של דמי ביטוח לאומי ובריאות, לאור מצבי הכלכלי, הרפואי והתפקודי. פניתי מספר פעמים בכתב לסניף המטפל בחוב שלי ופירטתי את מורכבות המצב, בצירוף אישור רפואי עדכני, אך עדיין קיבלתי את אותה התשובה- התשלום הוא חובה על פי חוק והמקסימום שאפשר לוותר עליו זה הקנסות וההצמדה.
אני מודע לכך שהמוסד לביטוח לאומי רשאי לחדור אל חשבון הבנק של האזרח או לחסכונות, במידה ויש ואולי אפילו לעקל לו רכוש.
ברצוני לשאול אתכם מה ניתן לעשות במצב זה?
האם להמשיך לפנות אל הסניף בתקווה שהחוב יבוטל? האם להגיש תלונה אל נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה?
האם אפשר לעשות משהו או שמדינת ישראל מצפה שאנשים יוותרו על אוכל כדי לשלם סכומים אלו?
שלום אופיר , בתגובה לפנייתך אציין כי ניתן לערור על החלטת הוועדה לעררים בפני בית הדין לעבודה בשאלת חוק בלבלד.
אם לא חלפו 60 יום מאז קבלת את החלטת הוועדה הרפואית , ניתן לבחון אפשרות הגשת ערעור .
נשמח לעמוד לשרותך.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד רונן אבניאל 053-7105243
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
