האם זה יהיה בבית משפט מחוזי בעתירה מינהלית כנגד החלטת רופא ראשי לפי תיקון 15 לחוק בתי משפט מינהליים או שהסמכות לדון בעיניין היא גם של ועדת ערר בבית משפט השלום לפי סעיפים 30 עד 33 לחוק הנכים , וזאת כאשר קצין תגמולים מסרב לתת תגמול תט"ר.
לפני תיקון 15 היה תיקון 8 ברשומה מספר 77 משנת 2004 .
והנה דברי ההסבר להצעת החוק:
מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה:
הצעת חוק בתי משפט לענינים מינהליים (תיקון מס' 8), התשס"ד-2004
פרק א': תיקון חוק בתי משפט לענינים מינהליים
תיקון סעיף 1
1.בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000(1) (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי "לצדק" יבוא "ובבתי משפט אחרים".
--------------------------------------------------------------------------------
דברי הסבר
מבוא
חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן - החוק), נכנס לתוקפו בחודש יוני 2000. ממועד זה החלו בתי המשפט המחוזיים, בשבתם כבתי משפט לענינים מינהליים, לדון בענינים שהועברו לסמכותם כמפורט בתוספות לחוק. מטרתו של החוק היתה להפחית מהעומס הרב המוטל על כתפיו של בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (להלן - בג"צ), ולשנות את המצב החריג והבלתי ראוי, שבו בית המשפט העליון דן בענינים מינהליים כערכאה ראשונה ואחרונה, בניגוד למצב הקיים בענינים אחרים. החוק עוצב כחוק מסגרת המאפשר להסמיך את בתי המשפט לענינים מינהליים באופן הדרגתי ומבוקר לדון בענינים מינהליים, וזאת כדי לאפשר למערכת לפתח מיומנות וניסיון, ולהפיק לקחים אגב התהליך.
במהלך שלוש השנים מאז החלו לפעול, תפסו בתי המשפט לענינים מינהליים את מקומם הראוי במערכת השיפוטית בישראל. תיקים רבים שנדונו משך שנים רבות בבג"צ נדונים כיום בבתי המשפט לענינים מינהליים, לפי הדין המהותי והדיוני של המשפט המינהלי, תוך עיצובו וייצובו של הדין וההליך המינהלי בבתי המשפט המינהליים.
החוק המוצע בא להרחיב את הסמכויות של בתי המשפט לענינים מינהליים באמצעות הרחבת התוספות לחוק, המונות את הענינים הנתונים לשיפוטם של בתי המשפט לענינים מינהליים. הרחבה זו נעשית הן בדרך של עיבוי ענינים הנדונים כבר היום בבתי המשפט לענינים מינהליים (עניני מכרזים, תכנון ובניה, חינוך, מינהל אוכלוסין ועמותות), והן בדרך של הוספת ענינים חדשים (הסדרת עיסוקים, מניעת טרור ונוהלי אגף השיקום במשרד הביטחון).
כמו כן החוק המוצע כולל כמה תיקונים לחוק שעיקרם: קביעת הוראה כללית בדבר סיוג סמכות בתי המשפט לענינים מינהליים לקיים ביקורת שיפוטית על התקנת תקנות ותוקפן, ומתן זכות להגשת בקשה לרשות ערעור על החלטת ביניים של בית משפט לענינים מינהליים בשאלה של סמכות ענינית.
שיטת ההסמכה של בתי המשפט לענינים מינהליים לדון בעתירות, שננקטה בחוק המוצע, שונה מהשיטה שהיתה נהוגה עד כה. בעבר אופן הסמכת בתי המשפט היה על דרך ההסמכה הכפולה, היינו - בצד פירוט בתוספת הראשונה לחוק של הענינים שבהם מוסמכים בתי המשפט לענינים מינהליים לדון, תוקנו גם החוקים הספציפיים שבהם הוסדר כל נושא ונקבעו בהם הוראות הסמכה מקבילות. שיטה זו ננקטה בשעתה כדי להקל על ההתמצאות בסמכויותיהם של בתי המשפט לענינים מינהליים ולהגביר את המודעות לקיומם של בתי משפט אלה. ואולם הסתבר כי שיטה זו יצרה הכבדה לא רצויה על תהליך העברת הסמכויות לבתי המשפט לענינים מינהליים, זאת מכיוון שהדבר חייב גם עריכת תיקונים עקיפים של חקיקה ראשית, ונוסף על כך התעוררה בעיה של חוסר אחידות בין סעיפי ההסמכה בחוקים הספציפיים להגדרות הסמכות שבתוספת הראשונה לחוק.
עקב כך מוצע בהצעת החוק לזנוח את שיטת "ההסמכה הכפולה" בעתירות מינהליות, ולעגן את סמכות בתי המשפט לענינים מינהליים בהוראות התוספת הראשונה לחוק בלבד, וזאת כמקובל בהוראות הסמכה של בתי משפט אחרים.
אשר לערעורים מינהליים, תימשך טכניקת ההסמכה הכפולה, שכן הקניית זכות ערעור מחייבת הוראה מפורשת בחוק.
לשם שמירת האחידות, תוקנו בחוק המוצע גם הוראות הסמכה קודמות שעוגנו בחוקים שונים.
סעיף 1
התיקון המוצע נועד לתקן השמטה בנוסח המקורי של החוק, שכן סמכויות השיפוט המועברות לבתי המשפט לענינים מינהליים מקורם גם בבתי משפט אחרים, ולא רק בבג"צ.
(1) ס"ח התש"ס, עמ' 190.
השאלה היא האםנכה יכול לפנות לבית משפט שלום לוועדת ערר במקום בעתירה מינהלית למחוזי?
האם דברי ההסבר נועדו רק להורידאת הלחץ מבית משפט בג"ץ , או שגם להוריד את הלחץ מבית משפט שלום בועדות ערר- בר שלא נראה לי הגיוני, כי מטרת התיקונים לחוק בתי משפט מינהליים היא להוריד תיקים מערכאות גבוהות לערכאות נמוכות, ועכשיו במקום להגיש תביעה בשלום צריך להגיש עתירה מינהלית על תגמול תט"ר?
השאלה היא גם , האם אפשר לנכה לבחור בין עתירה מינהלית במחוזי לבין ערר לועדת ערר בשלום כי נראה לי שועדת ערר בשלום זה גם עיניין של משפט מינהלי? האם אני צודק שזה גם עיניין מינהלי בשלום בועדת ערר?
תודה רבה מראש.
הנושאים שבהם ניתן להגיש עתירה מנהלית מצויים בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהלים.
במקרה שהצגת הפניה היא לוועדת הערעור ולא לבית משפט מנהלי. אם היית קובל על החלטת רופא למשל אז היית פונה למנהלי.
אלון אמיר, עו"ד
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: תמר סיון משרד עו"ד 053-9428981
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר