נכות נפשית מוסבת מנכות נפשית אחרת.

הוכרתי בנכות נפשית לפי סעיף 34(ג) המקנה 20% נכות נפשית . ההגדרה של נכות זו לפי המבחנים בזמן הועדה היה "הפרעות פסיכונוירוטיות -
ג. ישנם סימנים אובייקטיביים וסובייקטיביים המגבילות באופן בולט את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה."

אני שואל האם הסעיף הזה גורם לכך שכושר עבודתי יקטן לערך למחצית כושר העבודה שלי מלפני הפגיעה?
שנית כל.. האם אני על סמך הסעיף הזה יכול לקבל תגמול קיום שהוא לעתיד או גם רטרואקטיבי?

האם בית משפט יתחשב במצב רפואי שלי נפשי שלא תבעתי את אגף השיקום לקבל תגמול קיום בגלל ירידת כושר עבודתי, (אשר ירדה דראסטית ולא עבדתי בכלל הרבה שנים מאז הפגיעה, והתקיימתי מכספי המשפחה כאשר הורי היו אמידים והיה להם הרבה כסף גם לקיים אותי- וגם הייתי מטומטם או במצב נפשי גרוע כי לא תבעתי תגמול קיום ממשרד הבטחון).

תודה רבה מראש.

נוספת, של תופעות פסיכוטיות... ואני רק עכשיו נזכרתי הגשתי החמרה או תקנה 9 ואז הועדה הרפואי המחוזית לא הכירה בנכות הנוספת כאשר קבעה כי אין קשר לשירות, אבל אז הייתי מסטול ולא עירערתי לועדה רפואית עליונה.... ואני גם לא זוכר מה הגשתי.. החמרה או תקנה 9.... השאלה היא כי היום יש סברה רפואית פסיכיאטרית שתופעות הפסיכוטיות באו על רקע הנכות של ה-20% הראשונים. האם אני יכול לגשת שוב לועדה רפואית מחוזית על תופעת מצב הפסיכוטי אליו נקלעתי... או שזה כבר גמור?
אז בועדה לא הבאתי חוות דעת כי מצבי הפסיכוטי נובע מלחץ של הנכות של ה-20% הראשונים... האם יש מצב שאוכל לבקש שוב תקנה 9 עם ראיות חדשות.. כלומר חוות דעת רפואית.. או עניין של דיון מחדש עם ראייה חדשה זה רק עיניין לקצין התגמולים ולא לועדות רפואיות?

אני פשוט לא יודע בדיוק מה הנהלים של ועדה רפואית.

תודה רבה.

ראשית הייתי מציע לך להתייעץ עם עו"ד בתחום כיוון שיש קצת אי סדר במידע שהבאתה בשאלה שלך.
לגופו של עניין יש אפשרות להגיש בקשה לוועדה רפואית חוזרת במסגרת פגיעה מוסבת.
ההרגשה שלי , ויכול להיות שאני טועה, מקריאת השאלה שלך שיש מקום לשקול התייעצות עם עו"ד מהתחום לפני נקיטת צעד כלשהוא גם לפני פנייה לחוות דעת. עדיף שחוות הדעת תהיה לאחר התייעצות עם עו"ד ועם מומחה שהעו"ד עובד איתו.
לאחר שתוכר ובמידה והטענה שתעלה היא שהנכות הנפשית מנעה ממך מלהגיש את התביעה במעשך שנים , יהיה מקום על פי ובהתאם לפסיקה הקיימת היום לשקול להגיש תביעה לקבלת תגמולים רטרואקטביים.

בהצלחה
עו"ד גיא בית און.

הנתונים שמסרת אכן אינם מאפשרים הבנת התמונה בכללותה ולכן מומלץ, כפי שהציע עו"ד בית און, להתייעץ פרטנית. יחד עם זאת: ככלל ניתן לפנות פעם נוספת לפי תקנה 9 אם יש "ראיה חדשה". נקודה נוספת להבהיר: לא ניתן להסיק אוטומטית מגובה דרגת הנכות את היכולת התעסוקתית. נושא היכולת התעסוקתית נקבע על ידי וועדות כושר תעסוקה במשרד הביטחון ואינונגזר באופן ישיר מגובה דרגת הנכות.

לחצ/י למידע על מנהל הפורום: תמר סיון משרד עו"ד  053-9428981

מחוזי סמכות שלו להחליט סופית.
תאור הסעיף שבו כתוב ירידה בולטת בכושר העבודה- זה אומר שאכן צריכה להיות ירידה בולטת ואגב שמעתי שהיה פסק דין של שופט שהורה להתייחס לאמור בסעיף הזה לעיניין כושר העבודה, כי היה מצב כזה שהיה לאדם נכות נפשית גבוהה שבו כתוב שהאדם לא יכול כמעט לעבוד בכלל ואז ועדת עררים בביטוח לאומי קבעה כי האדם הזה כן יכול לעבוד והשופט בבית הדין לעבודה הורה להחזיר הדיון לועדת עררים על מנת שתתייחס לסעיף הנכות עצמו שבו כתוב כי הנכה לא מסוגל לעבוד.
ברור שתוכן תיאור הסעיף ע"י ועדה רפואית מחייבת כל ועדה לקביעת כושר עבודה.