לעו"ד שלום רב.
בן 20. לפני כחודש כשאני בכלא צבאי החליט הפסיכיאטר של המתקן - להעביר אותי לאשפוז במרכז ברה"נ. ודרש שאני יסכים ואשתף פעולה.
שאלתי במידה ואני לא מסכים,הפסיכיאטר השיב נשתמש בכוח לאשפוז כפוי .
בשל תחושת חוסר האונים - כשאני בעמדת נחיתות -הסכמתי מחוסר ברירה.
> לדעתי האולטימטום של הפסיכיאטר כבר מראש פועל יוצא של אשפוז כפוי. הרי אולצתי לקבל תכתיב בכפייה ולעשות לפי רצון האחר ?
> לאחר 4 ימי אשפוז והליך קצרצר ומהיר השתחררתי - ושוחררתי משרות צבאי.
מיום המקרה אני מרגיש פגוע ומושפל בלשון המעטה, נראה שהנפש מצולקת.
* האם היתה אלטרנטיבה אחרת שלא הובאה לידיעתי גם מצד הפסיכיאטר ?
* האם הפסיכיאטר פעל כשורה, לפי פקודת הרופאים, פקודות מטכ"ל, ואחר ?
* האם ההחלטה להעברה לאשפוז נמצאת רק בידיו של הפסיכיאטר או שמה יש עוד גורמים מעורבים שגיבו את החלטתו גם - ללא דרישה לחוות דעת שנייה ?
> האם בגין הנסיבות הנ"ל יש אפשרות להגיש תביעה בהקשר של לחץ נפשי ואירוע טראומטי ??
בתודה מראש.
בכבוד רב
דביר.
הגשת תביעה לפי חוק הנכים היא כאשר אתה טוען שנגרמה לך נכות תוך ועקב השירות. טיפול רפואי שאתה מקבל בשירות נחשב חלק מתנאי השירות. טענה שעצם האשפוז הכפוי הוא שגרם לנכות נפשית מחייבת התמודדות מצידך עם האירועים שהיו ערב הגעתך לפסיכיאטר ומומלץ לבחון את כל תנאי השירות בהקשר זה.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: תמר סיון משרד עו"ד 053-9428981
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
