אם התביעה מבקשת מהנאשם להתייצב לבדיקה פסיכיאטרית וזה עקב תלונה של המתלונן שהנאשם הוא חולה נפש וזקוק לפסיכיאטר אבל הנאשם בחקירתו אמר שהוא לא חולה נפש ומעולם לא ביקר אצל אף פסיכיאטר וגם היו עוד אנשים בחקירה שאמרו שהנאשם אינו חולה נפש.
מצד שני הנאשם לא רוצה לגשת לבדיקה פסיכיאטרית וזה מכיוון שאם בבדיקה הפסיכיאטרית ייצא שהנאשם לא חולה נפש אז התביעה תתלונן על דבר אחד ואם הבדיקה הפסיכיאטרית תגלה שהנאשם חולה נפש אז התביעה תתלונן על דבר אחר, כאשר שני הדברים קשורים זה לזה באותו מקרה.
מה הנאשם יכול להגיד בבית המשפט כדי שלא יחויב לגשת לבדיקה פסיכיאטרית וגם שזה לא ייפגע בו או לחילופין ייפגע בו בצורה מינימאלית.
אם תהיה פגיעה משפטית במהלך המשפט עקב סירובו של הנאשם ללכת לבדיקה פסיכיאטרית ובהנחה שבית המשפט לא חייב אותו לעשות כך, מה תהיה הפגיעה ?
מה התביעה צריכה לעשות ולהגיד כדי שבית המשפט יחייב את הנאשם לגשת לבדיקה פסיכיאטרית.
אני מעוניין לקרוא חומר בנושא עדיף באנגלית אבל אפשרי גם בעברית, אני לומד באחת האוניברסיטאות, לא משהו שקשור לפקולטה למשפטים, ועקב זה יש לי גישה לספריה של הפקולטה למשפטים, אני מעוניין לחפש מידע בנושא בספרות, מה אני צריך לחפש והיכן אני צריך לחפש כדי להגיע לתשובות ולחומר שאני מחפש.
נ.ב.
אשמח לקבל התייחסות גם מעורכת הדין שולמית קהלת - אורן
שלום רב,
חוק טיפול בחולי נפש כולל שלוש הוראות מרכזיות שעניינן ביצוע בדיקות פסיכיאטריות אגב הליכי חקירה והעמדה לדין.
סעיף 15 לחוק עניינו אשפוז או טיפול מרפאתי של נאשם על פי צו בית משפט.
אני מציעה לך להתחיל בקריאת סעיף 15 לחוק - מדובר בסעיף עם חלופות שונות.
אחרי שתקרא את הסעיף חפש מאמרים ופסקי דין שעוסקים בסעיף 15 הנ"ל.
אתה מוזמן לחזור אליי בהמשך בנושא...
בברכה,
עו"ד שולמית קהלת-אורן - מנהלת הפורום
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
