לשכנה שלי יש 10 חתולים, כמה מהם פלשו לגינה של השכן השני. הוא הטמין מלכודת, לכד את החתולים ושיחרר אותם באיזשהו מקום. הוא לא פגע בהם. האם הוא ביצע עבירה? ואם כן במה ניתן להאשים אותו?
למיטב הבנתי ובדיקותיי עבורך, אין חוק האוסר על חטיפת בע"ח בלבד. לאור העובדה שציינת ששכנך לא פגע בחתולים, אלא רק עשה להם "רילוקיישן", לא ניתן גם "להלביש" עליו את אחד משני הסעיפים הבאים מחוק העונשין:
451. ההורג חיה הניתנת להיגנב או חובל בה, פוצעה או מפעיל עליה רעל, במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים
338(6) אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתו;
האם ניתן להאשים אותו מכח חוק צער בעלי חיים?
תודה על ההתייחסות
הסיבה שלא הפניתי אותךלחוק צער בעלי חיים היא, כי סעיף 2א הוא הסעיף היחידי, לדעתי, שבהתפתלות משפטית ופרשנות נרחבת, ניתן יהיה להחיל אותו על אותו שכן.
יחד עם זאת יש לזכור, כי הוא איננו הבעלים, ולעניין היותו "מחזיק"- עורך דינו יילחם להראות שזה לא כך, וסיכוייו אינם רעים.
יתרה מזאת, איננו יודעים מה עלה בגורל החתולים, כך שאם יוכח שהוא המית או פגע בהם, כמובן שניתן יהיה להאשימו בעבירה חמורה יותר. כמו כן, גם שחרורם במקום אחר ייחשב לנטישה, רק אם ויכח שהם נחשבו לחתולי בית, ולא לחתולי רחוב, אשר שכנתך מאכילה אותם ודואגת להם.
אם המקרה הוא כתיאור האחרון, אזי לא יכולים לייחס לשכנך שום עבירה, כי הם אינם בבעלות פורמלית של איש.
שכנתי מגדלת את החתולים בביתה.
אז יהיה ניתן להאשים אותו מכוח ס' 2 א'?
ומה בד"כ העונשים במקרים כאלה.
שוב תודה על ההתייחסות והמענה המקצועי.
כפי שהסברתי בתשובתי הקודמת, יהיה על התביעה לעשות מאמצים כבירים, כדי להחיל עליו את הסטטוס "מחזיק", שהלא הוא איננו הבעלים.
יחד עם זאת הוא יוכל לטעון, כי אם הם חתולי בית לכל דבר וענין, מה הם עשו בשטחו ומדוע לא היו בבית?
כמו כן הוא יוכל לטעון כי לא זיהה אותם, או לא הכיר אותם, ומנין לו לדעת את שיוכם ומקורם.
כמעט ואין ענישה בעניין, מאחר ואלו מקרים שמסווגים כעבירות קלות ומינוריות, שכן, אין המדובר בחדירה לשטח שכנתך, חטיפתם משם ואז העברתם.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
