עיכוב קטינה בגלל סירוב לתת טביעות אצבע

שלום רב,

בתי בת ה 16 זומנה לתחנת המשטרה לצורך חקירה. בהגיענו למשטרה, נאמר לה כי היא "אשמה" בכך שהיא איימה על נערה כי היא "תרצח" אותה...לאחר מכן אמרה החוקרת כי היא "אשמה" בכך שאיימה על אותה נערה כי "תהרוג" אותה. בתי לא מכירה כלל את אותה נערה, אין ולא היה לה קשר בשום דרך עם אותה נערה, ובודאי שלא איימה על אותה נערה. כששאלתי את החוקרת למה אותה נערה טוענת כי בתי איימה עליה לכאורה, השיבה החוקרת שהנערה אמרה כי היא לא יודעת. בהמשך טענתי בפני החוקרת על כך שהיא מאשימה את בתי עוד בטרם החקירה, שכן בתי עדיין בגדר חשודה, וגם כאן - בהסתייגות, שכן לא קיים חשד סביר שבתי איימה, בשל העובדה שאין קשר בשום דרך בין הנערה לבין בתי, כל שכן, עדיין לא התקיימה חקירת הנערה המתלוננת, מלבד המידע שמסרה בתלונתה, בשעות הלילה ברחוב, ואין הוכחות לדבר שלא בוצע בכלל.החוקרת התחילה את החקירה ה"רשמית", מבלי להודיע לבתי שהיא נחקרת תחת אזהרה, אלא רק אחרי שביקשתי לדעת, אמרה לי החוקרת שזו חקירה תחת אזהרה. שאלתי מה הסיבה לחקירה תחת אזהרה, ומדוע תחת אזהרה, ענתה לי החוקרת כי יש רק סוג חקירה אחד - "חקירה תחת אזהרה". בשלב זה בתי בקשה בעצתי לזמן עו"ד, אך בשל קוצר זמן של החוקרת (יום הולדתה של החוקרת), ניסו לשכנע אותנו לוותר. בסופו של דבר, בתי אמרה שכל מה שיש לה לומר הוא שהמקרה והטיעונים הם הזויים לחלוטין, ושלא היה לה שום קשר עם אותה נערה שהרי אין היא מכירה אותה כלל, ובתי ביקשה להפגיש בינה ובין אותה נערה בתחנת המשטרה לצורך אימות ועימות. משנסתיימה החקירה, נפרדנו מהחוקרת ברשותה כמובן, וכאשר עלינו למעלית, קראה לנו החוקרת וביקשה שבתי תיתן טביעות אצבע. אני התנגדתי, בטענה כי בפקודות מטה ארצי קיים סעיף אשר קובע: "א.חשוד שאיננו עצור, יציע לו החוקר המטפל בתיק החקירה למסור את טביעת אצבעותיו או גם את טביעת כפות ידיו, לאחר שיסביר לו כי אין הוא חייב לעשות כן, אלא על פי רצונו." החוקרת אמרה שזה לא נכון, לא הפסיקה לגחך ולצחקק בצורה די משפילה, ואז התקשרה לקצין שלה, וסיפרה לו את שאמרתי תוך כדי לעג. בשלב זה הודיעה לנו החוקרת כי בתי מעוכבת עד שהקצין יסיים את עיסוקיו ויגיע. ביקשתי לדעת את העילה לעיכוב, והחוקרת ענתה כי בגלל שאני מתנגדת ללקיחת ט.א. מבתי, בתי מעוכבת.שאלתי אותה אם זוהי דרך חוקית להפעלת סנקצייות, והחוקרת ענתה שכן. כעבור שעה ו 20 דקות הגיע הקצין, שהוא רמ"ח הנוער, הסברתי לו את טיעוניי, והודעתי לו שאין לי כוונה לפעול בניגוד לאמור בפקודות מטא"ר, ועל כן יש לנו הזכות לסרב לתת ט.א. בנוסף, הגיעו עוד כ 4 עובדי מחלק הנוער שהתווכחו והפעילו עלינו לחץ, אך אני טענתי כי העיכוב הוא לא חוקי, שכן גם לעיכוב קיימים חוקים, וככל הידוע לי, מימוש הזכות לסרב למתן ט.א., אינה עילה לעיכוב. אז אמר לי רמ"ח הנוער, לפני שבכלל קרא וראה את טופס העיכוב, כי העיכוב נעשה לצורך חקירה ולא לצורך הסירוב למתן ט.א. אני עמדתי על כך שזה לא נכון. בסופו של דבר, אמר לי הקצין כי לא הוא לא ייטול ט.א., אך היה מעין "איום" חריף מצידו באמירתו - שאם עוד פעם בתי תגיע למחלק הנוער, הוא ידאג שהיא תיעצר, וככה יוכלו לקחת ממנה ט.א.
שאלתי היא האם באיזשהו שלב לפי הנאמר לעיל, יכלה החוקרת לומר לבתי שהיא "אשמה"?
האם יש חובה לתת ט.א. לחשוד, ובאילו מקרים יש חובה?
האם מותר לעכב חשוד, שיצא מהחקירה, או שעדיין בחקירה, בגלל שמימש את הזכות לסרב לתת ט.א.?
בכל מקרה, סירוב למתן ט.א., במקרה הזה אינו יכול להועיל, גם אם חלילה ההאשמות נכונות, שכן ט.א. אינן יכולות להעיד על שום קשר לעבירה לכאורה.
והאם ניתן לעכב חשוד בשל סירוב למתן ט.א.
ולהוסיף - כל שהותנו הייתה כ- 3 שעות.

אודה על תשובה.

בתודה מראש

אייה

אייה שלום

חקירה במשטרה אינה חוויה נעימה, כל שכן המדובר בנערה נורמטיבית שהינה בת למשפחה נורמטיבית שכל הסיפור נחת עליה כרעם ביום בהיר.
באשר לט.א., ככלל, דרושה הסכמה בכתב של הקטין והאפוטרופוס ללקיחת ט.א, למעט מספר חריגים שלא ניכנס אליהם כעת.
הסיבה הרשמית שנמסרה לעיכוב של בתך הייתה עיכוב לצורכי חקירה ועל כן, עד כמה שהדבר מקומם, אין אלא לקבל זאת בנקודת הזמן הנוכחית.
הדבר החשוב כרגע הוא לפעול לסגירת התיק הפתוח של בתך - כרגע בתך נחקרה תחת אזהרה בחשד לאיומים חמורים ביותר. יש לפעול באופן מיידי לסגירת התיק על מנת שלא יוגש נגדה כתב אישום. לשם כך עליך לפנות לעורך דין לייעוץ. בהצלחה.

מודה מאד על תשובתך והתייחסותך לפנייתי.
אכן, החשוב ביותר לפעול לסגירת התיק במיידית. אנו פועלים לשם כך ובידינו ראיות
המחזקות את טענותינו ומפריכות את טענות המתלוננת.
בשל עניין העיכוב, יש להבהיר כי סיבת העיכוב הוסברה לנו כפי שגם נרשם על גבי טופס העיכוב, באופן חד משמעי, כי העיכוב הוא בשל התנגדות למסור טביעות אצבע. בשום אופן לא היה העיכוב לצורך חקירה. החקירה החלה והסתיימה. אנו כבר עלינו למעלית ואז קראה לנו שוב החוקרת וביקשה ט. א. ומשם בעצם החל הליך העיכוב. כך שבשום אופן לא היה עיכוב לצורך חקירה, אלא בשל רצוננו ע״פ חוק לממש את זכותנו לסרב לתת טביעות אצבע. אז האם ע״פ חוק העיכוב היה חוקי?
תודה
אייה