הגשת תביעה - ביטול עסקה בכרטיס אשראי עקב אי אספקת הנכס.

בהסתמך על הוראות סעיף 10.(א) לחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו-1986, הודעתי לחברת האשראי על אי אספקת נכס בעסקה והוריתי לה שלא לחייב אותי בשל העסקה.

למרות שסעיף 10.(א) דלעיל מנוסח באופן אולטימטיבי [ללא שום התניה או התליה ואף מבלי שנתן לחברת האשראי שיקול דעת כלשהו בעניין], ומחייב את חברת האשראי לפעול מיידית עם קבלת הודעתי, חייבה חברת האשראי את חשבוני בגין עסקה.

חברת האשראי השיבה לי כי - "המקרה נשוא פנייתך אינו נופל בגדר חוק כרטיסי החיוב" - סתמה ולא פרשה.

הניסוח המתחמק של חברת האשראי תמוה משהו ויש בו יותר מרמז לכך שלחברת האשראי אין מענה ענייני להפרתה הבוטה את הוראות החוק. [שאלמלא כן, היתה מן הסתם מנמקת את תשובתה ויתכן שהיתה שמה בכך סוף לכל העניין].

המדובר בעסקה להשכרת רכב בחו"ל, כאשר לדעתי הרכב שהוצע לי בחו"ל לא תאם את מה שהובטח לי בארץ.

לאור לשונו הברורה של סעיף 10.(א) לחוק, בפנייתי לחברת האשראי לא פרטתי בפניה, לא את מהות העסקה ולא את מהות הנכס והסתפקתי בציון כל המאפיינים המפורטים בשובר המונפק. אני מניח שחברת האשראי קבלה את פרטי מהות העסקה מחברת ההשכרה.

אני מודע היטב לכך שביני לבין חברת ההשכרה עלולים להתעורר חילוקי דעות פרשניים לגבי החוזה שבינינו.

אבל ביחסים המשפטיים שביני לבין חברת האשראי, הוראות סעיף 10.(א) לחוק הן מאד קטגוריות ואינן מותירות לחברת האשראי שיקול דעת כלשהו בעניין!

המעשה היחיד שהחוק מתיר למנפיק הינו "לחזור ולחייב" את הלקוח במועד מאוחר יותר, אך ורק "אם נוכח" באמצעות "מסמכים" כי הנכס סופק.... בכפוף לכל ההתניות המצויות בסעיף קטן 10.(ג) לאותו חוק. אבל ראשית לכל, מחוייבת חברת האשראי לפעול מיידית על פי סעיף 10.(א).

לכן, אני מעדיף לתבוע את חברת האשראי בהליך מזורז של סד"מ, במקום להיסחב כמה שנים מול חברת ההשכרה. מה גם שברור לי שחברת האשראי מתאמת את כל מעשיה עם חברת ההשכרה ובמידה ואזכה תתייתר מאליה תביעה שלי נגד חברת ההשכרה [תרצה חברת ההשכרה תתכבד ותתבע היא אותי. יותר נוח לי].

חוץ מזה, ההתנהלות של חברת האשראי, שיש בה משום עבירה בזדון על חוק מדינה, ממש מרתיחה אותי ולטעמי, יש מקום ללמד אותה לקח.

השאלות שלי:-

1. האם יש לכם רעיון כלשהו מדוע "המקרה...אינו נופל בגדר חוק כרטיסי חיוב"?

2. האם המקרה מתאים לתביעה בסדר דין מקוצר? [שהרי מדובר בסכום קצוב ובראיה בכתב].

3. ממה להיזהר?

4. מדובר בסכום של כ-2,300 שח, אך אינני מעוניין בבית משפט לתביעות קטנות, באשר הוא אינו מחוייב לסדרי הדין וגם לא אוכל להיות מיוצג בו [אם ארצה]. ובכלל, נאמר לי שבמקרה של סד"מ, מירב הסיכויים שבית המשפט לתביעות קטנות יעביר ביוזמתו את הדיון לבית משפט רגיל. מה דעתכם?

תודה על התייחסותכם,

אבי טל

לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד ורו"ח גלעד פינקלשטיין 053-6247704