אני מייצגת תובע בתביעת לשון הרע כנגד מתלוננת, שכתבה מכתב משמיץ ביותר כנגדו להנהלת מקום עבודתו. בתחתית המכתב ציינה הנתבעת-מתלוננת את שמה, אך לא צירפה את חתימתה.
שאלתי נוגעת לעניין תקנה 103 לתקסד"א, העוסקת בדרישה להודות בעובדות או במסמך.
1. האם רצוי או כדאי מבחינה משפטית וטקטית לשלוח לנתבעת, כבר במסגרת ההליכים המקדמיים, דרישה להודות, כי אכן כתבה את המסמך ועשתה את כל מה שתיארה בו (העולה כדי לשון הרע)?
2. האם מדובר בדרישה להודות במסמך, שהרי מדובר במכתב, או שמא בדרישה להודות שה"עובדות" במכתב הן שקר?
3. רציתי לדעת מה פירוש ההסתייגות בטפסים הרלוונטיים בסוף התקנות לעניין קבילותן של הראיות שהושגו באמצעות תקנה זו?
תודה רבה
שאלתך היא עניין טקטי גרידא. יש לבחון האם קיימת מחלוקת על עצם זהות כותב המכתב. יש לבחון בדקדוק מה נאמר בכתב ההגנה(האם שם כבר הודו בעובדות.
יש לציין כי אם הבקשה הנה בקשת שווא, יכול בית המשפט להטיל על מרשתך הוצאות.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
