הגשת קובלנה לנציב השופטים והשעייתו

לנשיא מותר להשעות שופט שהוגשה נגדו קובלנה.

אך השאלה היא האם מותר לשופט לתת נחלטה בתיק בו הוגשה נגדו קובלנה שתלויה ועומדת ו/או עליו להפסיק טיפול בתיק ? ואם הצד שהגיש קובלנה רוצה לבקש מהשופט להסיר את עצמו מהתיק הרי שויתר על זכותו לסודיות.

נראה שעל פניו יש כאן חור בחוק : האם יש לכך פתרון ? ו/או מה עצתך ?

1. הנשיא רשאי: לא חייב.
2. השופט הנקבל אינו חייב להפסיק את טיפולו בתיק. לטעמי- אילו בכל מקרה של קובלנה נגד שופט היה השופט חייב להפסיק את הטיפול- היה הדבר מביא לעיוות דין בניגוד לכלל חשוב בשיטתנו המשפטית השוללת forum shopping . כל מי שהשופט שלו לא נושא חן בעינו יקבול כנגדו (גם אם קובלנת שווא) ויקבל שופט אחר...

לטעמי אין כאן לקונה בחוק. והמצב הזה אינו דורש פתרון. ככל ששופט סרח לכאורה- יידון בכך נציב תלונות השופטים. אם יחליט שהקובלנה צודקת- יימשך הטיפול (גם באמצעות נשיא בית המשפט העליון- ככל שיידרש).

שימי לבה שבפרשת השופטת אלשיך - לא נפסלה השופטת מלדון בתיק נשוא הקובלנה. נשיא בית המשפט העליון נדרש לעניינה, בסופו של דבר היא פרשה (אם כי מאוחר יחסית) משיפוט.

לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין 

אני דן במקרים בהם אדם מייצג את עצמו על דרך של "נוהג ענפי" :)
מה לעשות שהאמת היא לא בשמיים אלא על אדמה חרוכה ?

אני חושבת שהמקרה של אלשייך רק מלמד שיש להרחיב את החקיקה ו/או גם חוקי האתיקה של שופטים. מלבד זאת אינני מסכימה כי מדובר ב forum shopping
כאשר אדם מגיע עד כדי קבילה כנגד שופט הרי שכלו כל הקיצים ואין להתייחס לכך כעניין של מה בכך.

forum shopping יותר מתייחס לבחירה של בית משפט למולו יש להגיש את התביעה, ובייחוד במערכות סבוכות כמו בארה"ב שם עלייך להבין ה Jurisdiction
במדינת ישראל יש לך סה"כ 3 ערכאות, תביעות קטנות, הוצל"פ, וזה כל הסיפור. תחימת השיפוט או הסמכות השיפוטית של בית המשפט די ברורה.

forum shopping לא מתייחס לבחירה או פסילה של שופט זה או אחר. לכך נועדו כללי אתיקה שכפי שציינת הם לא בדיוק בשיאם כרגע במדינה ואני מקווה שיש מי שיושב וחושב על כך.

בכל מקרה, נציבות השופטים לעניות דעתי אינה משרתת נאמנה את מטרתה ויש מקום שיוצב גם על עבודתה פיקוח.

כמי שמייצג את עצמו ועומד ערב מלחמה על הזכות לייצוג עצמי במדינת ישראל כזכות אדם, כשאגב, אינני מוצאת אף לא פסיקה אחת בנדון, (ולהבדיל מהפסיקות הבודדות בזכויות נאשם פלילים) אני בהחלט חושבת שעל אדם לעשות את הטוב ביותר שביכולתו כדי להסביר עצמו לבית משפט.

מצד שני, הפרוצדורה המשפטית אינה צריכה שתהפוך ל"מיטת סדום" ובטח שלא במקרה של ייצוג עצמי, שם בית המשפט מתבקש לגלות יותר ליברליות בנושאים כמו כתיבה משפטית ועליו ליידע את האדם בעניינים מנהליים.

אני חושבת שגם הלישכה וגם בית המשפט לקו בחטא הגאווה והתוצאה של עניין זה רמיסת זכויות אדם, היא איננה מקובלת ואיננה מקדמת את מטרתה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ובטח לא מדינה יהודית בה נפער כעת פער מעמדות עצום.

במקרה שלי מדובר על הפרת אמנה, כך שישראל איננה הערכאה האחרונה, אך ישנם ודאי מאות מקרים של אנשים הסובלים מהתנהלות זו שאיננה נאה למדינה יהודית ואיננה מקדמת ערכי שיוויון. כולנו הלכנו לצבא וסיכנו את חיינו למען המדינה. הזכות לכבוד אדם זה המינימום המתבקש.

תודה על העזרה בלימודים:) מכל מלמדי השכלתי, והנאורים שבהם היו טובי לב.

יש הבדל בין פגם טכני בפסק דין לבין פגם מהותי. פגם מהותי הפוגע בזכויות אדם מביא לבטלות ההחלטה. ולעניין זה בע"א 138/69 אלתגר נ' ראש עירית פתח תקוה ואח', פ"ד כג (2) 398, מאוזכרת הילכת בג"צ 290/65 אלתגר נ' ראש העיריה רמת גן ואח', פ"ד כ (1)29, בעמ' 33, שהחילה את הבטלות על החלטה שניתנה ללא שמירת כללי הצדק שם אמר השופט זוסמן בעמ' 406 ,כי הלכה זו:
" אינה עומדת בודדה, אלא היא משתלבת ומשתזרת עם הכלל של המשפט הציבורי, שאי חוקיות הדבקה במעשה הרשות פוסלת את המעשה לחלוטין, אשר על כן אין האזרח זקוק לצו בית המשפט כדי לפסלו. כל בית משפט מוסמך לדון בדבר בגדר סמכותו הנגררת...מה לי חוקיות המעשה עקב מניעים פסולים כמו ב ע"א 120/60 הנ"ל, מה לי אי חוקיות עקב פגיעה בזכותו של אדם שדברו לא נשמר כמו בעניין דנא? "

השאלה היא : משתמע מדברי השופט זוסמן שאגב נתמכים ע"י החלטות של השופט ברק ובצדק, כי בקשת בטלות החלטה, ולכל הפחות מן הסוג שמפר חוק ייסוד, ניתן להגיש בכל בית משפט ?

א. האם זה כולל הגשת בקשה בבית המשפט שנתן את ההחלטה ?
ב. האם ניתן להגיש זאת לכל שופט היושב בדין באותו בית המשפט ו/או לנשיאה?
ג. האם ההליך מעוגן בתקנה ?
ד. בהקשר לג', האם יש פרוצדורה או שמדובר בבקשה שכתיבתה אינה מחייבת טפסים, תצהירים וכדומה ?

תודה.

בעקרון אין בקשות לביטול פסק דין שאינן טכניות- אלא בחריגים שציינתי כבר פעמיים בשרשור הזה. גם אם נתייחס לפסקי הדין שציינת- הרי שאת מניחה א-פריורי שמדובר בהחלטה שעומדת בקריטריונים שנקבעו שם (ככל שההלכה לא נהפכה על פיה מאוחר יותר). ליתר שאלותייך- בקשה לביטול פסק דין מוגשת בראש וראשונה לבית המשפט שנתן את פסק הדין. ההליך מעוגן בתקדימים. ככל בקשה בכתב- היא מחייבת הגשת תצהירכתמיכה לבקשה- קל וחומר שהסיבה להגשת הבקשה היא אותה זווית ראיה של המבקש, על פיה ניתן פסק הדין בניגוד לכללי הצדק.

בכל מקרה, חן, הפורום בא להשיב לאנשים תשובה בסיסית על תהיות שלהם בהתייחס לבתי המשפט מבלי שהתשובה מהווה ייעוץ משפטי. מטרת הפורום אינה קיום "דיבייט" משפטי ולכן אני מבקשך כמנהל הפורום להתייחס אל הפורום כפשוטו. למרות שהשתדלתי להתייחס לכל פניותיך עד כה- אין זמני פנוי כדי לקיים אתך דיבייט אקדמי נרחב על כל נושא שברצונך לקיים בו דיון כזה. לפיכך אני שומר לעצמי את הזכות להתעלם מכל פנייה שאינה תואמת את מטרת הפורום.

לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין 

"כל בקשה בכתב- היא מחייבת הגשת תצהיר תמיכה לבקשה"
ככל שידוע לי מנט המשפט לא בקשה דורשת תצהיר בכתב לצד כתב הבקשה.

תודה על המידע החשוב, אני כמובן ארד לעומק התקדימים.

מצטערת שגלשתי למשפט כפילוסופיה. אני פילוסוף. אשמור על הכללים של שאלות פרוצדורה כלליות מבלי להכנס לשיח פילוסופי :)

כמובן- אם הבקשה משפטית גרידא ואין בה מרכיב עובדתי (בין אם פיזי ובין אם פרשני)- לא בהכרח יש לצרף אליה תצהיר. ככלל- לבקשה בכתב יש לצרף תצהיר.

לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין 

רשות לערער [219]

סליחה אני ממש מתנצלת אבל האם לפני פסק דין חייב להיות שימוע כקבוע בסדר דין אזרחי, היינו לא ינתן פסק דין סופי לפני שניתנה רשות אחרונה להשמיע דברים ?

והאם צריך לבקש רשות או להודיע על ערעור לבית המשפט עליו מערערים או לעליון בלבד ?

לדוגמא בחוק האמריקאי ערעור לעליון כבר אינו מחייב את ידוע בתי המשפט הנמוכים לו.

רבים הם הסבורים כי הדיון בבתי המשפט הישראליים מתנהל בדומה למוצג בסדרות טלוויזיה משפטיות מאמריקה- ולא כן היא. סדרי הדין שלנו אינם מכירים "רשות אחרונה להשמיע דברים" במשפט האזרחי. הדברים האחרונים שמשמיעים (או כותבים- לפי העניין ולפי הוראות בית המשפט) בעלי הדין- הם הסיכומים. דרך כלל, כאשר מדובר בערעור על פסק דינה של הערכאה הראשונה- הערעור הוא בזכות: אין צורך לבקש רשות כדי לערער. פשוט מגישים כתב ערעור לבית המשפט המוסמך של ערעור. אם מדובר על פסק דין של ערכאת הערעור ובמקרים אחרים (החלטות מסויימות, פסקי דין בסד"מ וכו')- ניתן להגיש ערעור ברשות בלבד ולצורך כך מגישים לבית המשפט המוסמך של ערעור בקשה למתן רשות ערעור (בר"ע): נתקבלה הרשות- מוגש הערעור. לא נתקבלה רשות- תם ונשלם- פסק הדין האחרון הופך להיות חלוט.

לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין 

אני מודה שאני כותבת תסריטים באנגלית אבל למדתי תסריטאות באונ' ת"א :)

פסק הדין שניתן , ניתן ללא נוכחות מי מהצדדים, ובלא שהוגשו סיכומים בתיק.
בסרט הישראלי (אגב אני גם במאית) השופט נתן החלטה טרם הוגשו סיכומים
ולאחר שלוש שנים שבקשות עומדות בפני בית המשפט והוא דוחה דיון בבקשות אלו
בטענות ייצוג עצמי.

פסק הדין שניתן בנוכחות השופט עם עצמו ובלא שהתקיים דיון, אף כי יוחל לדיון משך שלוש שנים, מוחק את התביעה כי לדעתו הנאורה של השופט בישראל הכניסה לערכאות מותרת בייצוג עו"ד בלבד.

וכיוון שעסקינן בפסק דין ולא בהחלטת ביניים וככל העולה מסדר דין אזרחי פסק דין ניתן בזמן הדיון או לאחריו ולא נמצא שום סעיף בחוק מדינה דמוקרטית זו שמצביע על מתן פסק דין ללא דיון ו/או בכלל סיכומים :

השאלה היא : האם נוהג ענפי הוא ? היש תקדימים לנוהל זה ? ואם לא מה הנוהל ?

:) סרט בורקס

למרות עקרונותייך המשתקפים מהשרשור- אני ממליץ לפנות עם העובדות הרלוונטיות ופרוטוקולי הדיון לעו"ד לשם קבלת ייעוץ ספציפי.

לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין