הגשת קובלנה לנציב קבילות שופטים

שלום
אם יש בידי טענה כנגד שופט בבית -משפט לעניינים מנהליים ( מחוזי ) שביצע קדם דיון בהליך של פשרה ( סעיף 79 א לחוק ) מבלי שהציע זאת לצדדים אלא קבע זאת כעובדה מוגמרת.
פנתי לבית משפט עליון וטענתי שהשופט לא נהג כראוי וזאת בלשון המעטה .
בית -המשפט העליון לא הכניס את ידו בדבר ודחה את הערעור.
פנתי לנציב תלונות השופטים , ונתקבלה החלטה ע"י שהוא אינו יכול ע"פ חוק לדון בענינים שיש בהם החלטות.
ואני שואל , ואף מדגיש לאור העובדה שפניתי בנושא לכלל האפשריות , האם אין דרך חוקית לבא בטענה כנגד השופט המסויים שנתן החלטה ע"פ 79 א , כאשר קבע זאת כעובדה מוגמרת , והנושא שהובא לפתחו של בית -המשפט הינו נושא חשוב במעלה בשבילי.
אודה להתייחסותכם

הנסיבות שתיארת מלמדות על פניהן על פגם לכאורה בהתנהלות בית המשפט לעניינים מינהליים. עם זאת, ערערת וערעורך נדחה (יש להדגיש: נדחה ולא נמחק!). אילו יכולתי לעיין בהחלטת בית המשפט העליון לדחות את ערעורך- ייתכן שהיה בידי לתת הסבר על מה שקרה כאן. במערכת הנתונים המונחת כאן- אין אפשרות מעשית להשיב על שאלתך.

לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין 

עו"ד דב שלום.
תודה על התיחסותך. אנני רוצה להלאות אותך בכל ההליך .
השאלה המרכזית היא אחת , איזה תרופה יש לאזרח אשר " כנראה " לאור חוסר נסיונו המשפטי " נפל" לתוך " רעיון שיפוטי " כדוגמת סעיף 79א הליך פשרה ,שברי לכל ומי כמוך יודע כבעל מקצוע בתחום נועד מלדון בערעור לעומקם של דברים.
ולכן נניח שמה שטענתי נכון . מי הכתובת החוקית במדינת ישראל כאשר הנציב דחה אותי בטוענה " בחינת החלטות שיפוטיות ושיקול דעתו של היושב בדין לגופם של דברים אינם מסורים לסמכות הנציב ".
ונניח לצורך הדוגמא בלבד שאותו שופט אלמוני נהג לא כראוי , וכאשר הנציב יודע על כך ותשובתו פורטה לעיל.
אז מה נותר בידי לעשות " להשלים עם רוע הגזרה " או דרך אחרת שאולי בעזרתך תוכל להציע.
בתודה מראש

מהפוסט הראשון שלך הבנתי שהשופט קיים קדם דיון במסגרת רצונו להכריע את התיק בפסק דין על דרך הפשרה - מבלי שקיבל את הסכמת כל בעלי הדין. מהפוסט השני שלך הבנתי כי הסכמת (כפי שכנראה הסכים בעל דינך) להסמיך את בית המשפט להכריע את התיק בדרך זו (כאמור בסעיף 79א לחוק בתי המשפט). משמעות הדבר שבית המשפט נותן פסק דין ללא הנמקה כשהוא חלוט (אינו כפוף לערעור או השגה כלשהם).

במקרה כזה- אין מה לעשות. מרגע שנתת את הסכמתך לפרוטוקול וכך עשה גם בעל דינך- "תם הטקס".

אם היית מיוצג בתיק- חזקה על עורך הדין שלך שידע להסביר לך את מהותו של "פסק דין על דרך הפשרה". במידה שלא היית מיוצג- לקחת על עצמך סיכון גדול (באשר אין לך ידע וניסיון משפטיים).

עמדת נציב תלונות השופטים באה כנראה על רקע החלטת בית המשפט העליון בעניינך- שהחליט לדחות את הערעור. בנסיבות אלה- לא נפל כנראה כל פגם בהליך, הגם שתוצאתו מקוממת אותך או למצער- אינה מקובלת עליך.

עם זאת, כאשר מציע בית המשפט לבעלי הדין להסכים למתן פסק דין על דרך הפשרה- כוללת הצעתו גם את גבולות ההצעה (בין סכום X לסכום Y): לא עשה זאת בית המשפט- יכול שנפל כאן פגם, לכאורה. במקרה זה- הפורום אינו יכול לתת מענה ועליך להיוועץ עם עורך דין בעניין הספציפי.

לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין 

עו"ד דוניץ.
החיים הם בית -ספר אחד גדול.
בכל אופן מודה לך על תשובתך המלומדת.
ישר כח

במקרה של השופט לתדהמתי פסק פשרה בלא שביקש הסכמה ולאחר שהבעתי התנגדות מלאה לשימוש בקניין רוחני שלנתבעים אין בו הסכמה בלבד :

אותה העת הייתי מיוצגת ושאלתי את עורך הדין לשם מה צריך לדון במה מותר לשימוש בדיון "פשרה" כשממילא אין לנתבעים חוזה ואינני מוכנה לתת הסכמה : אך היא טענה ככה השופט רצה.

אין בדיון או בפסק הדין כל הסכמה מטעמי לפשרה וגם לא נשאלתי : מה זה אומר לגבי ההליך שנעשה או אי אלו החלטות נגררות ממנו ?

שופט אינו יכול "לפסוק פשרה". פשרה מושגת בהסכמה בלבד וכשיש הסכמה כזאת- יכול השופט לתת לה תוקף של פסק דין. בכל מקרה אחר- בית המשפט חייבת לתת פסק דין מנומק- אלא אם כן הסכימו הצדדים למתן פסק דין על דרך הפשרה לפי הוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט. כל עניין ההסכמות בין אם לפשרה עצמה ובין אם לעניין הסמכת בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה- מקבל ביטוי בפרוטוקול הדיון ולא בהסכם נפרד. כל מקרה אחר טעון התייעצות שלך עם עורך דין שלו תציגי את מלוא החומר הרלוונטי.

לחצ/י למידע על מנהל הפורום: רועי ורשבסקי, משרד עורכי דין