שלום רב,
האם במקרה של תאונה בנתיב הולך וצר האשמה תמיד תהיה על הצד שהנתיב שלו נגמר?
תיאור המקרה: נסעתי בנתיב הולך וצר מצד ימין וניסיתי להשתלב בתנועה. בנתיב אליו ניסיתי להשתלב התנועה עמדה ושתי מכוניות מאחור עמדה משאית. המכוניות לא נתנו לי להשתלב וכך יצא שבסופו של דבר, המשאית סטתה ימינה ונכנסה לי ברכב בדלת האחורית והמשיכה לנסוע עוד קצת, כאשר הרכב שלי היה בעמידה. הנהג טוען שאני אשם כי הוא נסע בנתיב שלו. התאונה אירעה לאחר שהקו המפריד בין הנתיב הראשי לנתיב הולך וצר כבר נגמר ולכן למעשה כבר הייתי בתוך הנתיב הראשי. מי אשם בתאונה?
דודו שלום,
דיני התעבורה קובעים כי רכב הנמצא בנתיב שמסתיים יתן זכות קדימה לרכב שנמצא בנתיב הרגיל.
במידה ומקום המפגש בין רכבך והמשאית היה בתחום הנתיב המסתיים - מדובר בסטייה של המשאית, אך במידה ומקום האימפקט(מפגש כלי הרכב) היה בנתיב הרגיל מצביע הדבר על סטייה מצידך.
יתכן כי לנהג המשאית יש אשם תורם מסוים אך רוב האשמה כפי הנראה תוטל עליך.
בברכה,
מנהל פורום תעבורה
ומנהל פורום המכון הרפואי,
דורון ויגלר-עו״ד
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: חנה דוד- משרד עו"ד 053-7105221
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
