חניתי באזור בו מותרת החניה ומסומנים מקומות לחניה בניצב למדרכה. בין שני סימונים כאלה יש תמרור האוסר חניה לפריקה וטעינה. אין שום סימונים נוספים על הכביש.
חניתי באופן בו הגלגל הקרוב ביותר לתמרור היה 2.5 מטר, כלומר היתה אפשרות לחנית רכב לפריקה וטעינה של כחמישה מטר (בהנחה שרכב בצד השני היה חונה באותו מרחק).
האם יש תקנה ו/או פסיקה לגבי הרוחב שיש להשאיר במצב כזה? ההתייחסות היחידה שראיתי היא בעפ 2940/94 צבי לוין נ' מדינת ישראל בו נאמר "התכלית של תמרור האוסר חניה פרט לפריקה וטעינה היא, בראש ובראשונה, לשרת את האינטרס הציבורי" ולהבנתי הצנועה אכן איפשרתי את האינטרס הציבורי. האם יש התייחסות לגודל מינימלי של אזור חניה או גישה מותרת לרכב חלוקה עירוני (ברור שאין המקום מיועד למשאיות כבדות)?
אם לפני התמרור (מבלי לגלוש אחריו) הכל בהתאם לתמרור הנמצא קודם, אם אין כל תמרור, החניה מותרת
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
