שלום רב,
אני עובדת בחברה ציבורית מוכרת שלאחרונה עומדת בפני שינויים מהותיים בהנהלה.
בשנת 2006 בערך, התגלה גידול מלנומה מסוכן ברגלי ונאלצתי לעבור כ-2 ניתוחים ואינספור בדיקות והייתי בכחודשיים ימי מחלה. כתוצאה מכך, נכנסתי למינוס של כ-70 ימי מחלה שנגררו לאורך השנים.
לאחר שהבראתי, ולשמחתי המחלה לא התפתחה והכל הסתכם בניתוחים הנ"ל, ניגשתי למי שהייתה אז סמנכלית ומנהלת הכספים (היום היא כבר לא נמצאת בחברה) ושאלתי אותה לעניין הסדרת ימי המחלה. נאמר לי על ידה בעל פה בלבד שאין צורך לתבוע את הביטוח ושניתן להיכנס למינוס והכל בסדר. כבחורה צעירה שלא ממש מבינה דברים לעומק ומאמינה למנהלת הכספים בחברה, עזבתי את זה. מינוס ימי המחלה לא גדל אבל נשאר די סטטי. ילדתי מאז והתגרשתי ומצבי האישי והכלכלי מוכר וידוע בחברה.
בגלל השינויים בהנהלה, המנכ"ל הפורש החליט לעשות 'ניקוי אורוות' ולעדכן את הנוהל בנוגע לימי מחלה ומי שנמצא במינוס ימי מחלה גבוה נקרא לחדר מנהלת הכספים החדשה ושם עודכנתי על ידה כי מעתה ימי מחלה שאקח לא יהיו בתשלום וכאשר אעזוב את החברה הם ינקו מהפיצויים את יתרת ימי המחלה.
לצערי , המצב האישי שלי לא פשוט ואב הילדה אינו מסייע. הילדה בכיתה א' ולא ניתן להשאיר אותה לבד. אין לי פתרונות כי הוריי גרים רחוק ומצבי הכלכלי אינו מאפשר לי לקחת בייביסיטר במקרה שהילדה חולה. ואני חשה שהסטואציה הזו נכפתה עליי.
היום לגשת ולתבוע את הכסף מביטוח לאומי הוא קשה ואני חושבת שאף בלתי אפשרי. גם בהשגת המסמכים והתקי הרפואי וגם בגלל התיישנות. מאחר וזה קרה לפני יותר מעשור.
האם הם רשאים לעשות זאת ומה עליי לעשות?
תודה רבה,
אורי
ממליץ לך לפנות לייעוץ משפטי או להעלות שאלתך בפורום הביטוח הלאומי, מנהלי הפורום שם מתמחים בתביעות נגד ביטוח לאומי.
בריאות שלמה!
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד אורטל עמר 053-6130838
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
