בעלי ואני נמצאים בתהליך גירושין. אני מעוניינת לעבור מקום מגורים לאחר כניסת הגירושין לתוקף, למקום המרוחק 60 ק"מ ממקום מגורינו הנוכחי (50 דק" נסיעה), ו30-40 ק"מ ממקום המגורים העתידי של בעלי (30 עד 40 דק" נסיעה) בעלי רוצה שפעם אחת מתוך פעמיים של המפגשים עם בננו באמצע השבוע - אני אהיה זו שאחראית להסעתו אליו הביתה, +פעמיים בחודש אדאג להחזיר את בננו מביתו של בעלי בסופ"ש. הוא טוען שמכיוון שמקום העבודה שלו מרוחק - זה גוזר עליו נסיעה של כשעה וחצי לכל כיוון פעמיים בשבוע, אך מקום העבודה שלו יכול להשתנות באופן מיידי או בשנתיים הקרובות. אם אסכים שסעיף כזה יירשם בהסכם ביננו אני עלולה למצוא עצמי מחוייבת לכך לשנים רבות. אין לי בעיה להתחשב בו בתקופה הראשונה (כשנה) אך מבלי שהדבר יירשם בהסכם.מה הדין אומר לגבי נושא זה? האם בקשה שכזו אינה מוגזמת? - זה לא מצב שאני מתרחקת כמרחק באר-שבע מחיפה...
אלונה,
ראשית אין חוק בעניין.
הפרקטיקה הנהוגה הינה - שבית המשפט אכן מנסה לאזן ביניכם לגבי שיתוף בהבאה ובהחזרה...
אם ההסדר שהוא הציע לא טוב ,אז נסו להגיע לפשרה אחרת. זה מה שביהמ"ש היה עושה עבורכם.
עוה"ד מיכל זלינגר
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד מיכל זלינגר - משרד עורכי דין 053-9428459
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
