אני מטפלת באחותה של אמא מעל 28 שנים ברציפות, בגיל 14 נישאה בעיראק
והתאלמנה ללא ילדים, אין לה הורים, לא בעל, ולא ילדים.
כאחיינית, לקחתי אותה תחת חסותי מגיל צעיר ועד היום כולל, היא גרה איתי באותו הבית, כאשר אני דואגת לביטחונה, שלומה, בריאותה, כלכלתה, נתתי לה (ועדיין) בית חם כשאנ י מוכרת בכל הרשויות, והגופים כבתה לכל דבר, המטפלת ודואגת לה.
כיום היא בת 82 וחולה מאד (שתחייה עד 120) ולשאלתי, האם בלכתה כדרך הטבע, יכירו בי כבת לכל דבר שבמהלך כמעט של 30 שנה מלווה אותה בכל צעד ושעל (וכמה שזה עצוב) אם הלכה לבית עולמה, מי יעזור לי בסידורי לוויה וכד' איך וכמה זה עולה, כדי לתת לה מנוחה בכבוד, ולשאלתי, ומה וכיצד עליי לנהוג. תשובתכם מאד מאד חשובה לי. ותודה.
להערכתי לא יכירו בך כבת. היתי ממליצה כי דודתך תערוך צוואה בה תוריש את רכושה ובנוסף כי תרשום אותך או אדם אחר, לפי רצונה כמוטב בכל בכל הרשויות והגופים.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד ליאת פסטרנק-אלקיים 053-7105244
אני מודה לך על תשובתך, רכוש או כל דבר אחר ,לא היה ואין לה, אני כן מיופת
כוחה(נוטוריונית) עקב מגבלותיה והטיפול בה. האם זה מספיק !! תודה רבה.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר