סכסוך על בית אם ובן

שלום,
המקרה מדובר באשה שקנתה בית ובזמנו בתה ובנה עזרו לה ושילמו כל אחד על פי טענתו בערך עד 30% למשכנתה. הבית רשום על שמה של האם וכרגע היא רוצה למכור ולעבור מקום והילד מתנגד וטוען שייש לו אחוזים בבית וכנראה דורש רווח של 30% מהמכירה. ואילו הילדה והאם טוענות שהכסף שהיא ואחיה שמו הוא הלוואה לאמא ולא היה שותפות (כך גם טוענת האמא שמודה שהילדים אכן עזרו בקניית הבית) חשוב לציין שאין לילדים(שהם בגירים כמובן) שום הוכחה חתומה של הסכם כלשהו עם האמא לגבי שותפות (או הלוואה) אלא רק מספר רישומי צקים שלהם שבזמנו הועברו למשכתנא ואם היה הסכם ביניהם זה היה רק דיבורים ביניהם ולא משהו חתום .האם והבת אינם מסכימים לטענות הבן על שותפות אלא רק על סמך הלוואה. אם מקרה כזה ידון בבית המשפט מהו הפסק הסביר ביותר שינתן במקרה זה לאור הנתונים שפירטתי?
על מה בית משפט מסתמך יותר במקרים כאלו?! על דיבורים? הוכחות של תשלומים או בעיקר רק על הסכמים חתומים?

תודה

בית המשפט תמיד מסתמך אך ורק על ראיות.

להערכתי לבן לא יהיה כל זכות בבית, אך בנסיבות מסויימות יוכל לדרוש את החזרי הכספים אותם שילם לאורך התקופה.

לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד מיכל זלינגר - משרד עורכי דין 053-9428459