ראשית, אודה על התייחסותך לדבריי.
חשוב לי להבהיר את הנקודה בה אני עזבתי את הבית, הפרידה הייתה בהסכמת שנינו לאחר שהבנו שיחסינו כבר לא יכולים להמשך יחד אך הוא לא היה מוכן לעזוב
(תמיד טען שזה יקרה אך לא היה נוקט שום צעד לקידום העניין). האם אני אמורה לחזור לגור איתו כדי לקבל את זכויותי או את זכויות ילדיי? אשמח אם תוכל לפרט נקודה זו.
בנוסף, פניתי למגשר שאמר שההליך מתחיל בפגישה משותפת, (אני ובעלי יחד איתו). בעלי אינו מוכן להשתתף ולבוא אלה אם כן אקח על עצמי את ההוצאות. האם ניתן לקבל יעוץ על מגשר כדי ללכת מוכנה יותר להגשת לתביעה, האם זה קביל? אם לא, האם זה חוקי שאני אשלם על המפגשים?
שוב תודה מראש, זה עוזר לי מאוד.
עינת שלום,
קראתי את בעייתך ואתתשובתו של עו"ד תם אליך. אוסיף ואבהיר את הדברים הבאים: ראשית, לא כול הזוגות מתאימים להליך גישורי. ונראה כי בעלך, אינו מוכן לשתף פעולה מה שמותיר אותך עם ברירה אחת והיא - פנייה לביהמ"ש. אולי עם פנייתך לביהמ"ש וקבלת תביעותייך על ידי בעלך הוא יבין שאין לו מנוס והוא חייב להבין מול מה הוא עומד ולהגיב בהתאם.
באשר לעזיבתך את הבית, את ממש לא מפסידה שום זכות קניינית ו/או אחרת - נהפוך הוא, את גם יכולה לבקש דמי שימוש ראוי בדירה על כך , שהוא מסרב למכור אותה ונהנה ממנה לבדו...
בכל מקרה, את חייבת לקבל ייעוץ משפטי ולא ממגשר אלא מעו"ד.
בהצלחה
מיכל זלינגר עו"ד ומגשרת
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד מיכל זלינגר - משרד עורכי דין 053-9428459
היי עינת,
במיכתבך הראשון כתבת: "עזבתי את הבית מכיוון שבעלי לא היה מוכן לעזוב מזה מס' שנים...", ולכן ראוי להבהיר נקודה זו ע"מ שתראי את התמונה כולה.
אחת מעילות הגירושין של בעל כלפי אשתו היא "מורדת" או "מעין מורדת" - כשאשה עוזבת את בית בעלה, מסיבות שאין בית הדין מוכן לקבלן תיחשב מורדת חרף הסכמתה לקבל את בעלה ולחיות עמו חיי אישות כשיבוא לביתה, "מעין מורדת היא: שמסיבות שונות היא אינה מוכנה להעתיק את מקום מגוריה למקום רחוק וזר". מכאן שמורדת היא זו המסרבת לחיי אישות. מעין מורדת היא זו אשר מוכנה לחיי אישות, אך מסיבות אלו ואחרות אינה מוכנה לגור בבית המסוים הנוכחי של הבעל.
ההשלכות המשפטיות של היות האישה "מעין מורדת", נוגעות לעניין אחד בלבד – פטור הבעל מתשלום המזונות. המורדת, לעומתה, זוכה להתייחסות מחמירה כולל פגיעה בכתובתה וכדו'. אם הבעל עוזב את הבית, זכותה של האישה למזונות אינה נפגעת. אם האישה עוזבת את הבית, קיים סיכוי שתפגע זכותה. אישה העוזבת את הבית, ללא סיבה מוצדקת, תפסיד את מזונותיה.
אישה שעזבה צריכה להוכיח שהתקיימו נסיבות המצדיקות את עזיבתה, אך מידת ההוכחה הנדרשת בבית המשפט לענייני משפחה קלה ביותר, בעוד שבבית הדין הרבני ידרשו הוכחות משמעותיות לביסוס הטענה לפי ההלכה נטל ההוכחה על האישה גבוה יותר בבית הדין הרבני, "המוציא מחברו עליו הראייה".
עינת, עכשיו את מבינה מדוע (בין היתר) הוא רוצה לפנות לבית הדין הרבני וממה עלייך לחשוש/להיזהר.
אם הוא אינו מעוניין לבוא איתך להליך של גישור את יכולה לפנות בעצמך לבית המשפט בבקשה ל"יישוב סיכסוך" - שם כבר ידריכו אותך איך עושים את זה, יפנו אתכם ליחידת הסיוע שליד בית המשפט ללא תשלום למעט אגרה כמובן בסך 496 ש"ח ללא הגבלת פגישות, ואם הוא לא יתייצב בית המשפט יקבל דוח על כך.
ושוב אני ממליץ לך כל עוד את עדיין בראשית הדרך, חשוב שתתייעצי עם עו"ד למקרה הספציפי שלך ותקבלי את הכלים הנכונים לך לצאת לדרך נכונה.
בכ"א בהצלחה!!!
בברכה,
עו"ד ומגשר יואב תם
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד מיכל זלינגר - משרד עורכי דין 053-9428459
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
