גירושין- איך מתמודדים?

אני נשוי 4 וחצי שנים, ללא ילדים.
לאחרונה החלטתי כי איני יכול לחיות כך יותר ויש כמה סיבות: אשתי סובלת מבעיות פסיכיאטריות ומקבלת כדורים. לא ידעתי עליהם לפני החתונה. כשהיא בוחרת לא לקחת אותם יש לה התפרצויות זעם בלתי נשלטות. בלי קשר ללקיחת הכדורים או לא, היא אינה מתפקדת בבית. הכוונה היא שאני עובד במשמרות ומפרנס אותנו בקושי, מנקה, מבשל, מכבס ומסיע אותה והיא לא קמה לעבודה בבוקר או למשל מבזבזת כספים וכמובן אינה נוקפת אצבע בעבודות הבית.

היא אינה מתפקדת גם כאישה בתחום האינטימי, ומעבר לכך - עברנו טיפולי הפריה והיא עברה מרופא לרופא- סירבה לקיים את הדרישות ואפילו לא לקחה מכתב שחרור מהרופאים שעזבה. הטיפולים נכשלו. מהמעבר שלה מרופא לרופא ומחוסר היכולת לעמוד בטיפול אני מסיק שכבר לא נלד ילדים. שנינו אחרי גיל 40.

במשך הזמן בו היינו נשואים ניסיתי לפתור את הבעיות בדרכי נועם... וגם להסביר להגיד לדרוש בדרכים שאינם דרכי נועם ("אם לא תקומי לעבודה- לא נוכל לשלם את חשבון הטלפון והוא ינותק") פירנסתי, שטפתי, כיבסתי, טיפלתי, הסעתי ולא ראיתי שום מאמץ מצידה.

משפחתה מאוד מעורבת- האמא שלה מניעה את הבת מאחורי הקלעים והאח שלה מנסה להתמקח איתי על מחיר ל"סגירת עניין".

פתחתי תיק ברבנות אולם ברצוני לשאול :
1. מה עלי לעשות מעבר לכך?
2. האם היא יכולה לפתוח תיק אזרחי מקביל?
3. כמה זמן נמשכת הפרוצדורה הזו?
4. מה הסיכוי שאוכל להמשיך את חיי ולבנות משפחה חדשה בקרוב?

תודה מראש על ההקשבה (הקריאה)
שלומי

שלומי היקר,
לבי עמך על מה שעובר עליך.זהו מקרה בו צריך להיות מאוד חכם ולא צודק. אני סבורה כי אתה צריך לקחת הדרכת עו"ד לגבי הגירושין ,שעה שאתה צריך לטעון למקח טעות בכדי שיחייבו את אשתך להתגרש מבלי לקבל את כתובתה.
גש לייעוץ פרטני.
צום קל
עוה"ד מיכל זלינגר

לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד מיכל זלינגר - משרד עורכי דין 053-9428459