בני בן 51 אב ל 4 ילדים (מגיל 3 עד 12). אשתו רוצה להיפרד ממנו ואני בהחלט מבינה למה. הוא לא תורם למשפחה כמעט כלום, עובד מעט מאוד ומרויח בהתאם, לא עוזר במטלות הבית ובטיפול בילדים ויש לו גם התקפי זעם, ולאחרונה החליטה שהיא לא מסוגלת יותר להמשיך והציעה לו שהיא תעבור דירה עם הילדים, היא לא רוצה אפילו להתגרש רק לא לגור יחד. אמרה שהוא ימשיך להיות חלק מהמשפחה, יבוא לארוחות בימי שישי ויצא איתם לטיולים.
בני שעבר ילדות לא קלה, של ילד דחוי ומוחרם, אם היה עובר אבחון בצעירותו היה כנראה מאובחן כמישהו שיש לו בעיה, קשה לו בסיטואציות חברתיות והוא חסר ביטחון ולכן גם יש לו קושי במציאת עבודה. הילדים, אני משוכנעת לא יהיו מוכנים לחלוק את חייהם איתו במידה ויפרדו וירצו להיות עם האם.
ואחרי שציינתי את הסיטואציה, מה לדעתכם צריך לקחת בחשבון במצב כזה? הוא אומר שהוא לא מוכן שהיא תיקח את הילדים, אבל אני כאימו יודעת שהוא לא מסוגל לטפל בהם וכמו שציינתי הם גם לא יסכימו.
נא עצתכם.
היי,
ראשית, חייבת לציין שהכנות שלך הייתה מרעננת.
שנית, יש לשוחח על הסדרי שהות בינו לבין הילדים, בחגים/חופשות /ימי חול וסופי שבוע.
כמובן לשוחח על חובת המזונות שלו.
ואם נפרדים - מה קורה עם הרכוש המשותף...
בקיצור יש הרבה על מה לשוחח.
את מוזמנת להתקשר אליי באופן אישי להמשך ייעוץ.
0522809478
עו"ד מיכל זלינגר
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד מיכל זלינגר - משרד עורכי דין 053-9428459
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
