בת הזוג של הגרוש שלי הופכת את חיי לגיהנום

בת הזוג של הגרוש שלי השתלטה על חייו לחלוטין ומתערבת בהסדרי הראייה, קובעת באיזה שעה הילד יחזור אחרי חופשת החג, למרות שהשעות שהילד הולך וחוזר מסוכמות על ידי עובדת סוציאלית, מתעללת במשפחתי בכך שהיא עונה לטלפון במקום הגרוש שלי, כשברצוני לשאול משהו חשוב בנוגע לילד, ועונה בצורה מזלזלת וחצופה, נותנת לגרוש שלי עצות בנוגע לילד (דברים ששמעתי במו אזניי כשבטעות שכחו לסגור את הטלפון) הגרוש עושה כל מה שהיא אומרת לו, מייעצת לו ללכת למשטרה על כל דבר קטן, מדברת בגנותי בנוכחות הילד (וזה אני יודעת מסיפורי הילד) ובחופשות כשהילד נמצא אצל הגרוש וזוגתו, לא מאפשרים לו להתקשר אלי, גם כשמדובר במספר ימים שהילד שוהה שם. משיחה עם הילד התברר לי כי הוא מפחד לבקש להתקשר, האווירה שם סביב הנושא הזה מאיימת עליו והוא פשוט נמצא במצוקה ופוחד להתקשר אלי.
השאלה שלי היא - האם לבת הזוג של הגרוש שלי יש זכות כלשהי להתערב בצורה כזאת בכל הקשור לילד שלי?! להסית, לקחת שליטה, להפחיד, לתת לו הרגשה שזה לא בסדר לדבר עם אמא שלו כשהוא אצלם? מה קורה פה? לצערי לא קיבלתי תמיכה מעובדת הסוציאלית שלי, מלבד העובדה שלי מותר להתקשר פעם ביום בחופשות שהוא שם. גם את זה כבר הפסקתי. לא רציתי להגיע לעימותים איתם. אני באמת רוצה לדעת אם הילד שלי נמצא אצל גרושי וזוגתו עליי לספוג יחס שכזה מהם? באחד המקרים נאלצתי לאסוף את הילד שלי מתחנת המשטרה! כי ככה ביקשה בת זוגו של גרושי. היא לא מעוניינת שגרושי יחזיר את הילד לביתו. אני רוצה לדעת - מה עם הילד שצריך לראות את כל זה? לראות שלוקחים אותו לתחנת המשטרה ולחכות לאמא שלו שם כדי לחזור הביתה לאחר חופשת חג??
האם זה מצב נורמאלי בכלל? מה אפשר לעשות עם בת הזוג הזו? האם יש איזשהו חוק שיכול לעזור לי במצב הזה? לא ייתכן שאני ומשפחתי נעבור מסכת ייסורים כזאת בכל חג שהילד נמצא שם וחוזר הביתה - רק שבמקום הביתה זה לתחנת המשטרה או שבאיחור מכוון. אני האמא של הילד זוכה ליחס מחפיר, משפיל מצידם וצריכה לסבול את היחס הזה - האם אין משהו שאני יכולה לעשות בנדון???
אודה לכם על תשובה והתייחסות לנושא, כי כואב לי בייחוד על הילד שלי.
תודה.

אלמונית
תראי חלק מהדברים הספציפיים ניתן לעזו רלך למשל שהילדלא יימסר בתחנת משטרה ,שיחת טלפון ביום וכו'.
חל קמהדברים אין שליטה כי למעש היא שולטת בגרוש ומנהלת אותו כבובה על חוטים....ואין חוק שאוסר זאת.
אולי אם תקחי את הגרוש לשיחה....
עוה"ד מיכל זלינגר

לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד מיכל זלינגר - משרד עורכי דין 053-9428459

מיכל, רציתי להודות לך. היה לי ברור מלכתחילה שקשה מאוד לפתור מצב כזה כמו שאני חווה, ויחד עם זאת אני בטוחה שיש עוד הרבה נשים כמוני שמכירות מצבים כאלה וחוות אותם. זה נכון שבמצב כזה שבת הזוג שולטת בגרוש "כמו בובה על חוטים" כמו שהגדרת את זה, אז אולי אין באמת הרבה מה לעשות והרבה אמרו לי כבר שזו בעצם אשמתו של הגרוש שהוא כל כך חסר אופי וחסר חוט שידרה ולא מחליט בעצמו על הדברים האלה. לצערי מדובר באדם שהוא נכה צה"ל פגוע ראש ובעל נטייה להיעזר ולתמוך באנשים שקרובים אליו ולעשות מה שהם אומרים לו, עצם הפגיעה שלו הביאה אותו למצב כזה שהוא צריך עזרה תמידית וייעוץ בכל דבר.
פשוט אני יושבת וחושבת לעצמי - האם אין איזשהו חוק האוסר על בת הזוג להתערב בהסדרי הראייה של ילדה שהיא לא שלה לעזאזל!!! יש לה ילדה משלה, למה היא לא מתעסקת איתה? למה היא בצורה מניפולטיבית כזאת גורמת לסכסוכים ביני ובין הגרוש (שגם ככה היחסים בינינו מעורערים מאוד מאז הגירושים) אבל היא רק הוסיפה והחמירה.
אמרו לי שיש צו הרחקה / צו הגנה שאפשר להגיש כנגד בת הזוג והילדה שלי, דרך בית משפט, האם זה נכון? אם אני לא מעוניינת שיהיה כל מגע ביניהם בזמן הביקור של הילד אצלם (מגע בין בת הזוג והילדה) האם אני יכולה להוציא כנגדה צו הרחקה? לפחות משהו ולו הקטן ביותר שאני יכולה לעשות כנגדה?
לגבי שיחות טלפון - עשיתי איתו הסכם שבכל יום בו הילדה שוהה אצלו במהלך חופשת חג, אני מתקשרת בשעות הערב, בשעה שהגדרנו. והוא חתם על כך.
כשהתקשרתי לאחל לילדה שלי מזל טוב ביום הולדתה שיצא בדיוק כשהיתה אצל הגרוש, והתקשרתי בזמן שהוסכם, התגובה שלו היתה: "תתקשרי מאוחר יותר" כלומר, אחרי השעה שסיכמנו. אני רואה בכך התעללות לשמה, הרי הוא ידע שזה יום הולדתה ושאני ארצה לדבר איתה אבל בצורה מרושעת וחסרת-לב הוא מנע ממני לעשות זאת ומשך אותי בזמן בכוונה. כשאמרתי לו שאני אדווח על זה לעו"ס הוא כתב בתגובה: "את יכולה לקפוץ לי".
אני מבינה שאי אפשר לבוא לאותה אישה ולהגיד לה אל תעשי כך וכך וכך.
אבל אותי מעניין האם לא קיים איזשהו חוק או פסק-דין לגבי אישה צד שלישי שמתערבת בחיי הילדה של הגרוש שלה ומפעילה מניפולציות שונות וגורמת לערעור היחסים עם הגרוש והכי גרוע - הכל נעשה בנוכחות הילדה שיודעת ושומעת הכל?
מצטערת על שפיכת-הלב הארוכה הזאת, אבל זה פשוט כואב לי ואף אחד לא מוכן לעזור לי, אפילו לא העו"ס שמכירה אותנו כבר שנים וגם לא המשטרה, שגם אליהם פניתי לעזרה. אף אחד.
תודה מראש.