הגרוש שלי הגיש תביעה בבימש על אי קיום הסדרי ראיה מצידי. במהלך שש שנות גירושנו, האב בקושי הגיע להיות עם בתי, לא כיבד בעצמו את הסדרי הראיה. לא הופיע להופעות שלה, לאסיפות הורים וכלל לא גילה התעניינות בה. בפעמים שהיה לוקח אותה, היה נכנס לישון ומחזיר אותה כשמתעורר. או שלחילופין שולח אותה לישון אצל הוריו. מחזיר בשתיים לפנות בוקר, או בערב בקיצור היא לא היתה בראש מעייניו. אני קיבלתי את הדין ושתקתי. בתי בשנה האחרונה לא רצתה לראותו בשל אלימות מילולית מצדו ופיזית מצד אשתו. ואני תמכתי בזה. היא אמרה לו את זה בולפון והקלטנו את השיחות. במהלך השנה הזו הוא היה מגיע פעם בשבוע לבית הספר, לעיתים והיא סרבה ללכת איתו.היו פעמים שהוא ניסה לצלם אותה ולהקליט אותה מסרבת לבוא. היא נסגרה יותר וכעסה עליו יותר. כאמור לא נפגשה איתו שנה ולא נראה היה שזה מפריע לו. כמובן שעל פי הסדרי הראיה הוא מחוייב להגיע יותר מפעם אחת. בקיצור הוא הגיש את התביעה על מנת שאודה שבתי לא מוכנה להפגש ו איתו ובכך להכריז על ילד מרדן. בתי בת עשר וחודש כיום. מה צפוי לי בבית המשפט? כיום היא אפילו לא מוכנה לענות לו לטלפונים. יש הרבה הוכחות לאי קיום הסדרי ראיה מצדו. האם בימש יכול להכריח אותה להפגש עמו על אף ההתעללויות וואי הגעה שלו לקחת אותה? האם בימש אכן מתחשב בזה שהאבא לא שימש כאב ו?
ת שלו במהלך
את חייבת לבקש מבית המשפט תסקיר סעד של עו״ס אשר תחווה דעתה לאחר שתיפגש עם האב , איתך ואף עם הילדה .
תסקיר שכזה יעביר את המסר לבית המשפט ויסייע מאוד בקבלת החלטות .
עו״ מאיר אזוט
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עו"ד ליאת פסטרנק-אלקיים 053-7105244
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
