מיום גיוסי ועד שחרורי עברתי שרשרת רשלנות מצד המון גורמים בצהל, הייתי נתונה למתח נפשי עצום דיכאון ובכי יומיומי ורצוף עד לפרוץ מחלה נדירה בעיניים , אובאיטיס, מיד סופחתי נבדקתי בבתי חולים חודשיים עם הפנייה חדשה בכל יום, המלצת מומחת עיניים דר שנק בסורוקה כתבה, לא לשחרר עד תום הברור...
ביום בהיר אחד נאמר לי בעוד 10 דקות וועדה, רואיינתי ושוחררתי עם פרופיל 24..
מאז אני בולמית, בדיכאון, ונושאת את החיידק הזה שהוא כרוני... הגשתי תביעה ב2003 בשנה של שחרורי בו טענתי לקשר בין פרוץ המחלה לנפש, אך בקשו להגיש כל תיקק לגופו, התחלתי עם עניין העיניים, עליתי לוועדה לבדי בת 20 מול רופא שרטן ואמר לי "ואם היית מקבלת סרטן בצבא גם אז הצבא היה אשם?"
הייתי מרוסקת בדיכאון בולמית מעורערת מבולבלת ומיואשת מהתקופה האינטסיבית הזו של המחלה הבדיקות והתביעה, חשבתי להתחיל מחדש מסוממת ובאשליה מהכדורים, אני מוכרת בביטוח לאומי 75% לצמיתות, ורוצה היום לתבוע על דיכאון והפרעת אכילה בגלל השירות הצבאי , התיק נסגר ב2006 בשל חוסר התכתבות. מה עליי לעשות ? איך מקשרים בין מחלות נפש לבין מסכת ייסורים שעברתי בזמן השירות ומאיפה מתחילים?