לאחרונה יכולת העבודה שלי כעצמאי מקרטעת, ובו זמנית עזרה כספית משמעותית מקרוב המישפחה מחו"ל נפסקה. כשביקשתי ממנהלת הבנק לדחות את תשלומי ההלואה לשנה, עלמנת לקוממם את העסק (עסק חי ועם פרספקטיבה), היא הסבירה שזה לא אפשרי, אלה רק העברה למחלקה המישפטית להוצאה לפועל. (אה מה, כל נכסי הגלויים והסמויים מיסתכמים ב-10,000 ש"ח). בחודש האחרון הגעתי למצב שאני לוויתי כסף מחברים טובים כדי לסגור את החודש... מה שלהבנתי מעיד על כך שבהתנהלות הנוכחית אני על סף פשיטת רגל.
גובה האשראי: במהלך כמה שנים הבנק (בנק יחיד) נתן לי הלוואות בערכן כרגע עומד על 100,000 שח, ובתוספת משיכת היתר, וכרטיס האשראי גובהו של האשראי שלי מגיע ל 125,000 ש"ח. (חשוב לציין הבנק נתן לי את כל האשראי בלי שום ביטחונות או ערבים, ובנוסף שומות המס שלי כשכיר וכעצמאי בשנים בהן ניתנו ההלוואות ועד היום לא עלו על כ-45,000 ש"ח בשנה (כעצמאי), וגובה התשלום החודשי שלי לבנק 2500 ש"ח. אינני נשוי, אך אני עוזר בפרנסתם של שלושת ילדי (מעולם לא נתבעו מזונות). אם ילדי מרוויחה כ- 3000 שח לחודש. ממש לאחרונה בגלל ההצתמצמות הכלכלית עברנו להתגורר בביתם של הסבא והסבתא מצד אם ילדי.
לסיכום:
ההתחייבויות שלי הן החובה לפרנס את שלושת ילדי, לקיים את עצמי, החוב לבנק (125,000), לחברת הסלולר (15,000), לביטוח לאומי (4000) ועוד 4000 שח לספק. השומות הן רווח של 45,000 שנתי, וכל נכסי מיסתכמים ב-10,000 שח. יכולת העבודה שלי כשכיר מאוד מוגבלת. לכן הפרספקטיבה הכלכלית שלי מבוססת בעיקר על קימום העסק (שקימומו כמעט ולא דורש השקעה כספית-כיוון שאני עוסק בהדרכה) כדי לקום את העסק אני צריך שקט מצד כל אלו שאני חייב להם למשך כשנה.
מה לדעתכם המבינים נכון לעשות?
