הגשת בקשה למתן החלטה לכבוד בית המשפט לפי עמדת התובע.
הכול הבקשות ידונו בדיון? למרות בקשת התובע למחיקת כתב הגנה לפי הדיון. בדיון אשר קוים אין ולא דנו למחיקת כתבי הגנה. התובע לכן חזור לבקשה למתן החלטה ע"י כבוד בית המשפט למחיקת כתבי הגנות או הטענות לנתבעים נוכח אי קיום צו שיפוטי. ולחשב לו כי אמדתו, בנוסף לעמדתו שהוגשה קודם.
תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984
דחיה ללא מועד [153]
153. (א) בית המשפט או הרשם רשאי לדחות את הדיון דחיה ללא מועד, ואם עשה כן יהא כל בעל דין רשאי לבקש החזרת המשפט לרשימת המשפטים התלויים ועומדים.
(ב) נדחה הדיון דחיה ללא מועד ולא נתבקשה החזרת המשפט תוך ששה חדשים מיום הדחיה האחרונה, רשאי בית המשפט או הרשם ליתן הודעה לבעלי הדין לבוא וליתן טעם מדוע לא תימחק התובענה; לא ניתן טעם להנחת דעתו של בית המשפט או של הרשם, תימחק התובענה.
הדברים אינם ברורים לגמרי, אך הקווים המנחים הם אלה: ככלל יבקש בית המשפט לדון בכל הבקשות התלויות ועומדות מולו בעת הדיון. זו מטרת הדיון. אם כבר החליט בבקשה מסוימת, אין עניין זה גמור וכנראה גם חלוט, קיימת הצדקה לדון בו שוב. מעבר לכך התובע מבקש לגבש החלטה לאור העובדות שהצטברו ע"י התובע.
הנני פונה בבקשה לכבוד בית משפט זה לקבוע דיון להמשך תהליך הכרחות.
מצ"ב: חוק השליחות, תשכ"ה – 1965
שיקולי צדק
• אשמה משפטית - מוסרית של המעביד- ההנחה היא, שאם הן המעביד והן הניזוק נתנו אמונם בעובד, והאחרון הפר את אמון זה, יש להעדיף את האינטרס של הניזוק, שהסתמך על יפויי הכוח של המעביד. כלומר, מכיוון שלמעביד יש את היכולת לכוון את מעשי העובד, ולפקח עליהם, מוצדק להטיל עליו את האחריות לפיצוי הניזוק, שלעצמו חסר יכולת זו. מכאן, שגם אם בעת גרימת הנזק לא הייתה למעביד היכולת לשלוט על מעשי העובד, אשמתו היחסית בוודאי גדולה מזו של הניזוק.
• יכולת פיצוי- ביחסי עובד - מעביד, המעביד ברובם המכריע של המקרים מרוויח יותר מהעובד, לכן מוצדק יותר להטיל עליו את פיצוי הניזוק. המעביד הוא המרוויח העיקרי, ולכן עליו לשאת ברובו של נטל הפיצוי.
• טובת המעביד- העובד פועל כדי להיטיב עם המעביד, לכן מוצדק להטיל עליו את האחריות, כל עוד העובד פועל למענו שלא כדין. כלומר, תכלית הפעולה שבגינה נגרם הנזק נועדה לשרת אינטרס של המעביד, אי לכך, ראוי שיישא בנטל הפיצוי.
אשר אל כך הגיש התובע ופירט אין ולא התקבלה החלטה ע"י כבוד בית משפט בדיון שנערך כודם.
תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984
הוראת דין תק' (מס' 2) תשנ"א-1991
74. (א) הועלתה בכתב טענות טענה של הפרת חובה חקוקה, יצויין החיקוק אשר הפרתו מהווה עילה לתובענה.
(ב) מותר להביא בכתב טענות כל הוראת דין שהטוען מתכוון להסתמך עליה, אך אין בעל דין מנוע מהסתמך על הוראת דין כאמור מחמת שלא הביא אותה בכתב טענותיו.
עובדות
מרכיב מרכזי בדיון הנערך בבית המשפט הוא בירור העובדות הנוגעות לדיון זה. לאחר בירור העובדות, המובאות בפני בית המשפט על ידי בעלי הדין באמצעות עדים וראיות, על בית המשפט לגבש דעתו ביחס לעובדות אלה. בירור העובדות הוא בדרך כלל נחלתה של הערכאה הראשונה, ובערעור המוגש לערכאה נוספת, בדרך כלל נדונה משמעותן של העובדות, ולא נעשה בירור נוסף של העובדות עצמן.
