אין ספק כי רשי התיבות "מרב"ד" כבר אינם זרים לרוב אוכלוסיית נהגי ישראל, ומדוע?!


יותר ויותר בעלי רישיונות נהיגה "זכו" לשמוע ו/או להיתקל בגוף המרב"ד במישרין או בעקיפין ואף "זכו" להיווכח ביכולותיו המדהימות לנטול רישיונות נהיגה לאחר שנים של נהיגה ללא דופי. הכיצד אתם שואלים?

מיהו המרב"ד?


המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) הוא הגורם הרפואי המוסמך מכוח חוק לערוך בדיקות רפואיות עבור רשות הרישוי.


תפקידו של המרב"ד הינו להוות "המלצה" רפואית למשרד הרישוי בשיקוליו באם לאשר המשך רישיון נהיגה, לאשר שינוי דרגת רישיון נהיגה ו/או לפסול רישיון נהיגה לנהג שנמצא בלתי כשיר מסיבות בריאותיות ,נפשיות או אישיותיות.


בסמכותו של המרב"ד לזמן כל נהג לבדיקה רפואית, לעבור מבחני אישיות, לבצע ו/או לספק אישורים רפואיים פרטניים, לרבות חוו"ד, וזאת בהתאם למטרת הבדיקה אליה נדרש.


חוו"ד המרב"ד הניתנת, מוגשת למשרד הרישוי כהחלטה חד משמעית מכריעה הקובעת: "כשיר/בלתי כשיר" לנהיגה אשר מגיעה לידיי משרד הרישוי לידי מימוש.


אף על פי שחוו"ד המרב"ד מהווה המלצה בלבד, משרד הרישוי אשר אין ביכולותיו לבחון החלטות רפואיות/נפשיות/אישיותיות, נוטה לאמץ את המלצות המרב"ד ולהביאן לידי מימוש.


מימוש – הזמנה לשימוע בפני נציג משרד הרישוי (מכוח חוק) שמיעת טיעונים והחלטה מטעם הנציג על פסילת/השארת רישיון הנהיגה.


זכות השימוע המצוינת לעיל הינה פורמאלית ואיננה דנה בנושאים רפואיים, דהיינו, איננה דנה במטרה לשמה הוזמנתם לשימוע, ועל כך, למרות טיעונים מוצדקים ככל הניתן, הסיכויים למימוש המלצת מרב"ד לפסילת רישיון הינה גבוהים בצורה משמעותית.

ובכן, מדוע רישיון הנהיגה של כולנו בסכנת בדיקת מרב"ד? התשובה בפשטות היא כמעט כל בעלי רישיון נהיגה עלולים להיות מזומנים לבדיקת מרב"ד, לדוג' אילו:


מבקשי רישיון נהיגה לרכב ציבורי ומשא כבד.


מורשעים בעבירות תנועה לאחר ריצוי פסילה.


לבקשת בית משפט.


נכי משרד ביטחון.


לדרישת ביטוח לאומי.


מורשעי עבירות סמים ואלכוהול


מחלות ובעיות בריאותיות העלולות לסכל יכולות נהיגה


נהגים המופנים מחמת חובת דיווח גורם רפואי (כפי שצוין בכותרת המאמר).


בהקשר לחובת הדיווח הנושאים רפואיים אציין כי חובת הדיווח על כשירות רפואית חלה גם על בעלי הרישיונות המחויבים גם הם להודיע למשרד הרישוי על כל מחלה/בעיה העלולה לסכל את יכולות הנהיגה.

נפסלתם מנהיגה ע"י משרד הרישוי מכוח המלצת מרב"ד האם מדובר בסוף פסוק?! התשובה היא לא.


לנהג הנפסל ישנה זכות הגשת ערר תוך 30 ימים מרגע הודעת הפסילה וזאת בליווי האגרות הרלוונטיות.


בסמכות וועדת הערר להורות על בדיקות חוזרות, קיום וועדות נוספות, התליית רישיון והגבלות ספציפיות ועוד.


ובאם האחרונה נדחתה, רשאי הנהג להגיש ערעור נוסף לבית משפט(בשאלה משפטית בלבד) או להמתין לבדיקה מחודשת בתום שנה.

האם יש צורך בליווי עו"ד בהליך המרב"ד והגשת הערר?


בעלי רישיונות נוהגים להקל ראש בהליכיי המרב"ד ובוועדות ערר, חלקם בעקבות אי הבנת הבדיקה, משמעותה ומטרותיה, וחלקם בהבנה סובייקטיבית כי אין סיבה שרישיון הנהיגה שלהם ייפסל לאחר שנות נהיגה רבות ללא דופי.


ובכל זאת, הליך הבדיקה והגשות הערר הינם הליכים מנהליים, רפואיים ומשפטיים הדורשים בקיעות פרוצדוראלית מדויקת, החל מהגשת הערר, ניתוח והבנת החומר הרפואי/נימוקי המרב"ד, התאמת הערר לנימוקים, קבלות חוו"ד נגדיות וכיוב'. ולפיכך, ישנה חשיבות רבה להתייעץ עם עורך דין מרגע הזימון לבדיקה ועד קבלת החלטת הערר הסופית.

הכתוב לעיל אינו בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף, שכן ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד, יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו.