חובת גיוס לבני מהגרים, בני שליחים וילידי חו"ל

חוק שירות ביטחון קובע חובת גיוס לכל בן או בת בהגיעם לגיל 18 וכן חובת התייצבות לבדיקות רפואיות בלשכת הגיוס האזורית בהגיעם לגיל 17.

החוק אינו מבדיל בין אזרח ישראלי השוהה בישראל ובין אזרח ישראלי השוהה בחו"ל, בכל הנוגע לחובת השירות עצמה. למרות זאת רבים הם השוהים בחו"ל בהגיעם לגילאים החבים בגיוס, והם בטוחים כי בשל כך הם אינם מחויבים בגיוס, ואולם, לא כך הוא הדבר – כל נער ונערה, המחזיקים בתעודת זהות ישראלית ומוגדרים אזרחים של מדינת ישראל, גם אם גרים בחו"ל או אפילו נולדו בחו"ל – חייבים בשירות צבאי בצבא ההגנה לישראל.

יובהר, לשכות הגיוס השונות אינן מבצעות בדיקה לגבי כל מיועד לשירות על מנת לבדוק היכן מקום מגוריו העדכני, ולכן, קמה חובה על המיועדים לשירות לפעול בדרכים שיתוארו בהמשך, על מנת לוודא שצה"ל יכיר בעובדה כי הם גרים בחו"ל ויעניק להם את הפטור.

כאמור, הנהלים בצה"ל מאפשרים לאזרחים אשר גרים בחו"ל, להסדיר את מעמדם, בכפוף לתנאים מסוימים, ולקבל פטור משירות צבאי – בין אם לפרקי זמן קצובים ובין אם לצמיתות.

לפיכך, אזרחים ישראלים, בגיל גיוס, השוהים בחו"ל ובני משפחותיהם נדרשים להכיר את הדין הקיים ולפעול מבעוד מועד לשם הסדרת מעמדם על מנת שלא להיתקל בבעיות וחלילה במעצר בעתיד. במידה ולא יעשו כן, עלולים אותם נערים ונערות לגלות כי הם מצויים בבעיה קשה מול רשויות הגיוס לצה"ל עת יבקשו להיכנס או לצאת מגבולות ישראל.

בין אלו אשר זכאים לקבלת הפטור משירות כפי שהוזכר לעיל, בגין שהייתם בחו"ל, ניתן למנות אזרחים ישראלים אשר שוהים באורח קבוע בחו"ל יחד עם הוריהם (למשל בני שליחים ובני מהגרים אשר ירדו מישראל לשהות בחו"ל בטרם הגיעו לגיל 16).

ברשימה זו נסקור בקצרה את ההליכים הראויים שעל נערים ונערות אלו, אשר גרים בחו"ל, לנקוט למול לשכות הגיוס השונות, על מנת לוודא כי לא ייחשבו כמשתמטים משירות צבאי.

ראשית נתחיל מהסבר קצר, מי נחשב לבן מהגרים, ליליד חו"ל ולבן שליחים – לכל אלו יש פרוצדורות מיוחדות שעליהם לנקוט למול גורמי הצבא.

בן מהגרים

בן מהגרים הינו אזרח ישראלי, המיועד לשירות בטחון (מלש"ב), אשר נולד בחו"ל או עזב את ישראל בליווי הוריו בטרם מלאו לו 16 שנים.

ואולם, באם עקב שינוי לא שני הוריו שוהים בחו"ל, אלא מדובר על הורים גרושים או פרודים או בכל סיטואציה שבה מי מההורים חזר לגור בישראל כדרך קבע, הרי ששינוי חייו של מי מההורים לא אמור לפגוע במעמד בן המגרים אך ורק אם הוא המשיך להתגורר עם אחד ההורים דרך קבע בחו"ל ולא חזר כלל ארצה.

היה וההורה שבן המהגרים מצוי בחזקתו ו/או ששני הוריו של בן המגרים חזרו ארצה – מעמדו כבן מהגרים לא יישלל ממנו באם החזרה ארצה של ההורים נעשתה לאחר שהוא הגיע לגיל 21, או באם ההורים חזרו ארצה לאחר הגיע הילד לגיל 18, אולם בטרם מלאו לו 21 – עדיין יישמר מעמדו כבן מהגרים באם עזב את הארץ בטרם מלאו לו 13 שנים.

בן שליחים

בן שליחים מוגדר כאזרח ישראלי, מלש"ב, השוהה דרך קבע עם שני הוריו או עם אחד מהם, כאשר ההורה שוהה בחו"ל כנציג של גוף ישראלי רשמי, ציבורי, ממשלתי, פרטי או אחר או שההורה עובד בגוף בינלאומי מטעם חברה או גוף ישראלי.

יליד חו"ל

יליד חו"ל הוא אזרח ישראלי שנולד בחו"ל כאשר בשעת לידתו היו הוריו, שניהם או אחד מהם, בעלי אזרחות ישראלית ומאז לידתו שהה בחו"ל דרך קבע והוריו לא שבו ארצה בטרם הגיעו לגיל 18.

ואולם, גם אם מי מהוריו עבר לגור בישראל, עקב גירושים או פרידה או בכל סיטואציה שבה מי מההורים חזר לגור בישראל כדרך קבע, הרי ששינוי חייו של מי מההורים לא אמור לפגוע במעמד יליד חו"ל במידה וימשיך להתגורר עם ההורה השני דרך קבע בחו"ל.

יובהר כבר כעת, הנהלים קובעים הנחיות אחרות לבנים ולבנות אשר עונים על אחת מההגדרות לעיל. ראשית נסקור את הדין הקובע את החובות החלות על הבנים המיועדים לשירות ולאחר מכן נעבור לסקור את הדין הקובע אודות שירות בנות העונות להגדרות לעיל בצה"ל.

מהן החובות החלות על בן מהגרים, יליד חו"ל ו/או בן שליחים לשם הסדרת מעמדם כאמור?

הנחיות צה"ל קובעות כי בהגיעו של הילד לגיל 17 (זאת עפ"י טבלה מיוחדת אשר מחשבת מועדי לידה רלוונטיים ולא לפי מועד הלידה הלועזי) חלה חובה על האזרח הישראלי השוהה בחו"ל לפנות לגורם המוסמך בצה"ל מבעוד מועד וכן לגורם הרלוונטי בחו"ל, ולהצהיר בפניהם אודות המעמד שלו. היה ולא יבצע זאת במועד הרלוונטי, הוא לא יוכל זכות להכרה כבן מהגרים, יליד חו"ל או בן שליחים – וייחשב כמשתמט משירות בצה"ל.

במידה וייגש המלש"ב לגורם הרלוונטי ויסדיר את מעמדו, הוא יקבל תעודה המכירה בו כבעל מעמד שאינו חייב להתייצב לשירות חובה בצה"ל. מעמד זה נשמר לו כל עוד הוא עדיין עומד בתנאים העומדים בבסיסה של ההצהרה שלו (שהות רצופה בחו"ל, הורים שוהים ברציפות בחו”ל וכיוצ"ב).

ואולם, בצה"ל מודעים כי ייתכן ויבקש המלש"ב ו/ו מי מהוריו לבקר ו/או לשהות לתקופה קצרה בחזרה בישראל במהלך התקופה בה הם גרים דרך קבע בחו"ל. משכך, נקבע כי בן מהגרים או יליד חו"ל רשאי לבקר בישראל מבלי לאבד את מעמדו או להיות מחויב בגיוס לצה"ל, כל עוד תקופת שהייתו בישראל לא עולה על 120 ימים בכל שנה קלנדרית (דהיינו, סך הכל 120 ימים בתקופה שבין ה- 1/1 ל- 31/12 לאותה השנה).

ניתן בנוסף, באופן חד פעמי לשהות בישראל "שנת שהייה", שתהיה לתקופה של שנה אחת בלבד, בתנאים מסוימים.

יובהר – אם בן מהגרים או יליד חו"ל מגיע לביקור בארץ ושוהה בישראל מעבר לתקופות המותרות –רואים בו אוטומטית כמי שחזר להתגורר דרך קבע בארץ, ובכך הוא מאבד באופן מידי את מעמדו. מכאן החשיבות הרבה בהקפדה יתרה בנושא משך השהות בחופשות בארץ על מנת לא לחרוג מן התקופות המותרות בחוק.

בנות מהגרים וילידות חו"ל

הנהלים של צה"ל קובעים כי ילידות חו"ל ובנות מהגרים זכאיות לפטור אוטומטי משירות בצה"ל, וזאת בתנאים הבאים:

- ילידת חו"ל תזכה לפטור אוטומטי משירות עם הגיעה לגיל 17 ובלבד שלא חרגה מהתקופות המותרות לביקורים בארץ כפי שצוינו לעיל.

- בת מהגרים תהיה זכאית לפטור משירות בטחון עם הגיעה לגיל 20, וזאת כל עוד לא חרגה מהתקופות המותרות לביקורים בישראל ובתנאי שלא שהתה בישראל שנת שהייה. במידה והיא אכן שהתה בישראל במשך תקופה ארוכה מ-120 ימים ('שנת שהייה') – תהיה זכאית לפטור משירות בצה"ל בהגיעה לגיל 22.

* בכל מקרה, ככל ואתם נמנים על מי מהאוכלוסיות האמורות, רצוי מאוד להסדיר את העניין, אשר כולל אף השלכה משפטית רחבה, למול גורמי הצבא בהקדם האפשרי, וזאת לאחר יעוץ מסודר למול עו"ד העוסק בתחום. יובהר, ניתן להבהיר את מעמדו של האזרח בעודו שוהה בחו"ל ואין הכרח להגיע לישראל לשם כך.

לפרטים נוספים או לקביעת פגישת ייעוץ ראשונית, מוזמנים לפנות לעו"ד ליקול טמסוט.

* האמור הינו מידע כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.