אמורים להיות בשירות צבאי אבל במקום זה נמצאים בבית? מרגישים שאתם לא מסוגלים להגיע היום לבסיס? מה זה אומר מבחינתכם? האם אתם עריקים? נפקדים? משתמטים? מה ההבדל בין המונחים הללו? וכיצד דואגים לכך שתקבלו בגין עבירות אלו את העונשים המינימאליים שאפשר?

עבירה של היעדר מן השירות הינה העבירה הנפוצה ביותר הנדונה בבתי הדין הצבאיים. למעשה, למעלה מ-% 80 מהתיקים בבתי הדין הצבאיים הינם בגין עבירה זו.


מדובר בעבירה אשר ייחודית למערכת הצבאית ולכן נדרש ניסיון והיכרות עם המערכת על מנת לטפל בעבירה זו כנדרש, ולסייע לחייל עד כמה שאפשר בתהליך. עבירה זו הינה עבירה אשר יכולה אף לגרור רישום פלילי לחייל המבצע אותה – רישום פלילי זה עלול להשפיע גם על העתיד שמצפה לו, לאחר שישוחרר מהשירות – בעבודות שיחפש, בכל היתקלות עם גורמי החוק וכו'.


עורך דין העוסק במשפט הצבאי כעניין שבשגרה, יידע לייצג נכונה את כוונת החייל– יידע לייעץ לו בצורה הנכונה בו אשר יכולה למנוע ממנו רישום פלילי בעקבות העריקות ו/או יוכל לצמצם או למנוע עונש מאסר בפועל, הכל בהתאם לנסיבות הרלוונטיות לחייל הספציפי, לסיבה בשלה יצא להיעדרות ולתקופת ההיעדרות.


זאת ועוד, היכרות אמיתית עם המערכת הצבאית והגופים השונים בה, יכולה להוביל את העריק לקבלת סל כלים שיאפשר לו לממש את מלוא הזכויות והתנאים שצה"ל יכול לתת לו. כך, יוכל החייל לאחר היעדרותו לשוב ולשרת באופן המיטבי והמתחשב בתנאיו הספציפיים.

 

למשל, החייל יכול לדרוש לקבל את זכויותיו מול גורמי בריאות הנפש, גורמי הת"ש והשלישות, גחל"ת [הגורם שאחראי על החלטה לגבי תנאי השירות שמתאימים לך לאחר שתשוחרר מהכלא], ועדת התאמה לשירות, המפקדים השונים וכו' – כאשר ברור כי היכרות עם גופים אלו והנהלים על פיהם הם עובדים נותנת עדיפות לעורכי הדין שמכירים את הגופים הפועלים – הכרת האופציות המינהליות הללו העומדות בפני החייל יכולות לסייע רבות בנוסף גם למניעת חזרה על העבירה (בין אם ניסיון לקבל פטור משירות או שינוי שיבוץ וכו' – הכל בהתאם לנסיבות האישיות של החייל) - היכרות וניסיון הכרחיים לקבלת התוצאה המירבית בתיק הרלוונטית לחייל הספציפי.

אז מה ההבדל בין נפקדות, עריקות והשתמטות?


נפקדות, עריקות והשתמטות הן כולן עבירות במסגרתן חייל נעדר משירותו הצבאי או ממקום בו קבע הצבא שעליו להימצא בזמן מסוים (כך לפי ההגדרה בחוק), דהיינו, גם חייל שלא התייצב לשירותו הצבאי או לתפקידו, לא חזר לשירות לאחר חופשה, לא התייצב ביחידה חדשה אליה הועבר, לא הגיע לדיון שצריך היה להתייצב בו וכו' – גם אלו נחשבים כנעדרים מן השירות.


ההבדל העיקרי בין עריקות לבין נפקדות הוא זמן ההיעדרות של החייל מהבסיס - ככל וזמן ההיעדרות קצר מ- 21 ימים נחשב החייל כנפקד. באם נעדר יותר מ- 21 ימים, כלומר, היעדרות שנמשכת גם לאחר היום ה-22 הופכת את החייל לסטאטוס של עריק.


חייל מילואים לעומת זאת יהפוך מסטאטוס של נפקד לסטאטוס של עריק רק לאחר 30 ימי היעדרות.


מעבר להגדרה השלישותית – אין מבחינה משפטית הבדל בין עריקים לנפקדים. כך, גם עריק וגם נפקד יכולים לעמוד לדין משמעתי בגין העבירה ובאותה מידה גם יכולים להישפט בפני בית דין צבאי – הכל נגזרת ממספר ימי ההיעדרויות מן השירות, משך ההיעדרות הנוכחית וכו'.


השתמטות עניינה עבירה אותה מבצע מי שנקרא להתייצב לשירות צבאי על פי צו ואינו מתייצב - בין אם מדובר במי שלא התייצב לצו ראשון, להמשך בדיקות או לשירות סדיר.

איפה יטופל החייל?


כל עוד חייל מוגדר ע"י השלישות כנפקד, לרוב הוא יטופל ויישפט בתוך היחידה - ע"י מפקד היחידה שלו. ברגע שהחייל עובר מסטאטוס של נפקד לסטאטוס של עריק עובר הטיפול המשפטי בעניין היעדרותו לפרקליטות הצבאית, שמחליטה אם הוא יועמד לדין משמעתי בכלא או ביחידה או שהוא יישפט בבית דין צבאי לאחר הגשת כתב אישום על עריקות.

משך ההיעדרות


חשוב להבין כי מעמד כמשתמט או עריק אינו נפתר מאליו ולמעשה הולך ומחמיר עם השנים.


ראשית חשוב לדעת כי יש הבדל מהותי בין אי הגעה יום אחד לבסיס לבין שהייה ממושכת בבית, מבלי להתייצב לשירות. יותר מזה – ככל שמשך ההיעדרות שלכם הוא גבוה יותר, הענישה שתקבלו בסופו של דבר בגין כך היא גבוהה יותר ויש יותר סיכוי שתיכנסו לכלא.


לכן, מומלץ כבר בשלב ראשוני מאוד של ביצוע העבירה להתייעץ עם עו"ד בעל ניסיון בעבירות צבאיות ועבירות מסוג היעדר מן השירות בפרט, עו"ד זה יוכל להסביר לכם את המצב המשפטי שבו אתם עומדים, להסביר לכם טוב יותר בפני מה אתם צפויים ולייעץ לכם בהתאם.

זאת ועוד, רבים אשר מסיבות שונות נמצאים במעמד של נעדר מן השירות (בין אם נפקדים, עריקים או משתמטים) חווים תחושה לא נעימה של אי וודאות, חשש מלהיתפס ולהיכלא וחשש מהעתיד לבוא. לחשש זה בסיס מוצדק מעצם העובדה כי בהיותם במצב זה הם נחשבים עבריינים ועשויים להיתפס ולהיעצר בכל מפגש, ואפילו אקראי, עם נציגי החוק – שוטר תנועה, חיילי מ"צ ('לוכדי עריקים') שיגיעו לביתם או למקום בו ידוע שהם נמצאים במטרה לעצור אותם וכיו"ב.

 

זאת ועוד, חומרת העונש הנגזר בגין עבירות העריקות וההשתמטות הינו ביחס ישיר לתקופת ההיעדרות. לכן, כדאי לנסות ולקצר את התקופה הלא נעימה ממילא של ההיעדרות, על-מנת להשיג הקלה בעונש ולחזור בהקדם האפשרי לשגרת מהלך החיים. בנוסף, העובדה כי עריק או משתמט הסגיר עצמו, עומדת לו כנסיבה לזכותו בעת קביעת העונש.

לכן, ישנה חשיבות רבה להסדרת ההיעדרות מן השירות במהירות האפשרית, עד כמה שניתן ע"י התייצבות בבסיס (במקום להמתין שיבואו ויעצרו אתכם) - כך תוכלו לשלוט במועד בו תתייצבו, תוכלו להתכונן נפשית למעמד ואף להתייעץ ולקבל ליווי של עורך דין המתמחה בתחום המשפט הצבאי.


זאת ועוד, ישנם מקרים בהם ההיעדרות מן השירות יכולה להוביל לדין משמעתי פשוט, או להסדרה טכנית של עניינו של העריק, במקום להיות חשוף לחשש מעצר – מקרים כאלו, אשר מתאפיינים בעיקר במקרים של נסיבות רפואיות ו/או נפשיות חריגות, חיילות נשואות ו/או בהיריון, עריקי מילואים שזומנו מלכתחילה לתקופת מילואים קצרה וכו' - אין טעם להמשיך בסטאטוס של נעדר מן השירות ויש לנקוט בהליכים הנדרשים לשם הסדרת המעמד בהקדם, ובטרם יעבור התיק לסטאטוס של טיפול ע"י הפרקליטות הצבאית – מה שיגביר את הסיכון לעונש משמעותי.

יובהר, כי בעוד ששפיטה בדין משמעתי יכולה להיות לתקופה של עד כחודש ימים, ובהכרח איננה גוררת אחריה רישום פלילי בשפיטה בפני בית דין צבאי הענישה היא חמורה הרבה יותר – יכולה להגיע אף למספר שנים, תלוי במשך ההיעדרות, יכולה לגרור אחריה רישום פלילי, עשויה לכלול הורדה בדרגה ואף צפויה להכיל תקופת תנאי שבמידה שתחול על החייל באם יעבור עבירת היעדרות נוספת.

לכן, ככל והתחלתם בתקופת היעדר מן השירות, רצוי מאוד להסדיר את העניין למול גורמי הצבא בהקדם האפשרי, וזאת לאחר יעוץ מסודר למול עו"ד העוסק במשפט צבאי.

* האמור הינו מידע כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי.