כהגדרתה בחוק, תאונת עבודה יכולה להיגרם במקום העבודה, בדרך אל העבודה או בחזרה ממנה. כאן המקום להבהיר שאם העובד היה מעורב בתאונת דרכים עת היה בדרך אל העבודה או ממנה, או בדרך אל מקום הקשור לעבודה או ממנו, אזי תאונת הדרכים הינה גם תאונת העבודה.


מקרים כאלה מחייבים טיפול משפטי על ידי עורך דין מומחה שעוסק גם בנזקי גוף מכוח חוק הנזיקין וחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וגם עוסק בדיני עבודה.


מה ההבדל בין תאונת עבודה לבין מחלת מקצוע?


ישנם שני סוגים עיקריים של תאונות עבודה, הראשון הינו תאונת עבודה שנגרמה כתוצאה מנפילה, חבטה, שריפה, החלקה וכדומה מקרים שבהם העובד נפגע כתוצאה ממקרה נקודתי. בנוסף, תאונת העבודה יכולה להיות מהסוג של מיקרוטראומה, שהיא פגיעת עבודה שנגרמת כתוצאה מפגיעות קטנות מתמשכות.


אחת הדוגמאות הבולטות לפגיעה של מיקרוטארומה הינה בקרב סבלים שסובלים מפגיעות גב ופריצות דיסק כתוצאה מהרמת ונשיאת חפצים כבדים וכיפוף ויישור הגב מספר פעמים בזמן העבודה.


הסוג השני של תאונת העבודה הינו מחלת מקצוע שיכולה להיגרם לעובד כתוצאה מחשיפה לרעש חזק, כימיקליים, אבק, שימוש במכשירי עבודה מסיביים וכדומה דברים. בדרך כלל פגיעת העובד כתוצאה ממחלת מקצוע הינה יותר קשה ומורכבת ולרוב הפניה למוסד לביטוח לאומי אינה מסתכמת רק בדיווח על תאונת העבודה וקבלת שכר חלקי בשלושת החודשים הראשונים.


במקרה של מחלת מקצוע ההתנהלות עם המוסד לביטוח לאומי כרוכה לרוב בוועדות רפואיות לקביעת דרגות נכות מאחר ומחלות מקצוע בדרך כלל גורמות לנכויות זמניות אם לא קבועות.


במידה ופגיעת העבודה היתה קשה עד כדי אי-יכולת העובד להמשיך זמנית את עבודתו, יהיה עליו לגשת למוסד לביטוח לאומי בטופס פגיעה בעבודה (ב"ל 250) על מנת שיוכל לקבל 75% משכרו החודשי למשך תקופה מקסימאלית של 3 חודשים בהם לא יכול היה לעבוד ולא קיבל כתוצאה מכך כל שכר. טופס זה ימולא על ידי העובד, המעביד והרופא שטיפל בעובד בעקבות תאונת העבודה.


חשוב לוודא שהרופא ירשום מפורשות כי העובד נפגע בתאונת עבודה ולבקש ממנו תעודה ראשונית לנפגע בעבודה. יש להגיש מסמכים אלו למוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מיום תאונת העבודה, שאם לא כן, לא יוכל העובד לקבל את מלוא הפיצוי המגיע לו עבור היעדרותו ממקום העבודה.


ישנם מקרים שבהם תאונת העבודה גורמת לאובדן כושר עבודה ובמקרים אלו יש לפנות לביטוח הלאומי על מנת שיוכר הנפגע כנפגע עבודה ובכך יוכל לקבל שירותים מסוימים מהמוסד בנוסף לפיצוי הכספי. יחד עם זאת, יש לבדוק האם רכש המעביד פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה, תאונות אישיות, או כל פוליסת ביטוח אחרת שיכולה לכסות את תאונת העבודה.


אם ישנה פוליסת ביטוח כזו של המעביד, יכול נפגע העבודה לתבוע את פוליסת הביטוח אך עליו לדעת היטב כי לא יוכל לקבל פיצוי כספי גם מחברת הביטוח וגם מהמוסד לביטוח הלאומי, אלא רק ממקור אחד בלבד ולכן כספים שהתקבלו מגוף אחד יקוזזו כנגד סכומים שיתקבלו מהגוף השני.


המאמר מאת עורך הדין נידאל עבד אלגאפר

 

הבהרה: המידע שמובא במאמר זה אינו בגדר ייעוץ משפטי כלל אלא מידע כללי לטובת הציבור