סוגים שונים של רשלנות רפואית

במאמר קודם התייחסתי לפירוש הביטוי "רשלנות רפואית" וציינתי כי מי שנפל קורבן לרשלנות רפואית בהכרח קיבל טיפול רפואי לא נאות, ושאינו בהתאם לרמה הרפואית הנדרשת מכל "רופא סביר" ולחלופין, מי שנפל קורבן לרשלנות רפואית בהכרח לא קיבל טיפול רפואי שהיה אמור לקבל כפי שהיה נדרש מכל "רופא סביר".

במאמרי זה אדון באופן יותר מפורט בשלושה סוגים שונים של רשלנות רפואית שיכולים להיגרם על ידי גורם רפואי לרבות: אי נקיטת הליכים רפואיים נדרשים ומקובלים, רשלנות באבחון ורשלנות בהסכמה מדעת.

אי נקיטת הליכים רפואיים נדרשים ומקובלים

כשאנחנו חשים ברע וכשמצבנו הרפואי ירוד ומצריך אבחון וטיפול רפואי, באפשרותנו לפנות למספר גורמים רפואיים שאמורים להיות אמונים על הבריאות שלנו. ברשימת גורמים רפואיים אלו נכללים בתי החולים, קופות החולים, מוקדי קופות החולים, מכונים רפואיים פרטיים ומרפאות פרטיות.

גורמים רפואיים אלו אמורים לאבחן את הסיבות לבעיות הרפואיות מהם אנחנו סובלים ובכך אמורים הם או גורמים רפואיים נוספים להמליץ על טיפולים רפואיים מסוימים על מנת לשפר את מצבנו הרפואי ולהחזיר אותו לקדמותו אם זה אפשרי.

בלא מעט מקרים לצערנו, גורמים רפואיים אלה לא תמיד נוקטים בהליכים הרפואיים הנדרשים על מנת לאבחן את הסיבות למצבנו הרפואי, ובכך ההחלטות שהם מקבלים בנוגע לטיפול הרפואי לרוב אינן מדויקות, אינן אחראיות ואינן נכונות!

התוצאות הכואבות של מצבים אלו יכולים להיות גילוי מאוחר של מחלות קשות כגון סרטן על כל סוגיו, בעיות לב למיניהם ומחלות ריאה. חשוב לציין כי אילו אותו גורם רפואי היה נוקט בדרכי האבחון המקובלות והנדרשות על מנת לגלות בזמן מחלות אלה, הדבר בהכרח היה מונע לעיתים סכנת חיים ממשית ובמצבים אחרים התדרדרות במצבנו הרפואי ומחייב בכך טיפול רפואי פחות אינטנסיבי.

חשוב לציין כי בנוסף לחובת הגורמים הרפואיים לנהוג בצורה סבירה ומקובלת, חלה חובה עלינו כמטופלים כשאנחנו פונים לגורם רפואי כלשהו לעמוד על זכותנו להבהיר בצורה הכי ברורה שאפשר את מה שאנחנו חשים על מנת שאותו גורם רפואי יבין ויכתוב דברים אלו בתיעוד הרפואי.

במצבים מסוימים, רצוי אפילו להתייעץ עם מספר גורמים רפואיים בהתמחות דומה על מנת לקבל יותר מחוות דעת רפואית אחת בענייננו, במיוחד אם מדובר במחלות קשות שמצריכות טיפולים רפואיים אינטנסיביים ומצילי חיים כגון ניתוחים, טיפולים כימותראפיים ותרופות חזקות.

רשלנות באבחנה

ציינתי לעיל את החובה המוטלת עלינו כמטופלים לגלות לגורם הרפואי את מלוא הפרטים בנוגע למצבינו הרפואי ובמיוחד להרגשתנו הרעה שבעקבותיה פנינו לאותו גורם ועמדנו על החובה המוטלת עליו לתעד בכתב דברים אלה. התיעוד בכתב אינו רק על מנת שאותו גורם רפואי יעמוד בחובתו לכך אלא ובמיוחד על מנת שיוכל להסביר ולפרט כיצד שקל נתונים אלה כשהוא המליץ על הטיפול הרפואי.

עולה מכך, שאם הגורם הרפואי לא תיעד בכתב נתון שמסרנו לו ולא הביא נתון זה במכלול השיקולים הדרושים לצורך המלצה על הטיפול הרפואי, יכולים בהחלט להצביע על כך שהאבחנה הייתה לוקה בחסר והטיפול הרפואי שגוי או לפחות חסר. במצב זה, על אותו גורם רפואי מוטלת החובה להוכיח ההיפך.

כאן המקום לעמוד על חובת הגורם הרפואי לתשאל אותנו על מנת שיוכל לבצע אבחנה כוללת ומקיפה ובזהירות הנדרשת. בנוסף לכך, על הגורם הרפואי להיות פרואקטיבי ולהתייעץ עם גורמים רפואיים נוספים במיוחד במצבים שבהם מאבחון המצב הרפואי עולה שיכולות להיות מספר דרכי טיפול אפשריים ועל מנת שיוחלט על הטיפול האפקטיבי ביותר.

כאן המקום לציין שרופא יהיה אחראי ברשלנות רפואית לצורך העניין אם יעלה שהוא טעה באבחון בצורה כל כך מובהקת ובלתי סבירה. באותה נימה אציין שלא כל טעות באבחון הינה בגדר רשלנות רפואית, שכן היו מצבים שטעות בשיקול הדעת המקצועי של אותו גורם רפואי לא עלתה לידי רשלנות רפואית אלא קוטלגה כטעות מקצועית כנה.

רשלנות בהסכמה מדעת

לכל מטופל יש אוטונומיה על גופו, ובכך הוא זה שבסופה של אבחנה רפואית מחליט איזה טיפול רפואי לקבל. עולה מכך שהגורמים הרפואיים הינם בגדר ממליצים על טיפול רפואי כזה או אחר, מלבד במצבים מסוימים של סכנה ממשית לחיי המטופל שלא ניכנס אליהם במאמר זה.
עולה מכך, שעל הגורמים הרפואיים להסביר בפירוט למטופל את כל דרכי הטיפול האפשריות כדי שיוכל להחליט בעצמו על הטיפול שיקבל.

חשוב להדגיש שעל הגורם הרפואי לפרט למטופל את כל דרכי הטיפול האפשריים, הסיכונים הכרוכים בכל טיפול, והתוצאות האפשריות. אם לא יעשו כן, אותו מטופל הוא בגדר מי שניתן לו טיפול רפואי שלא מדעת, שהינה בהכרח רשלנות רפואית.

מקרים שבהם בתי חולים נהגו ברשלנות בהסכמה מדעת כוללים מטופלים שלא הוחתמו על טופס ההסכמה מדעת לפני ביצוע ניתוחים רפואיים. בנוסף ולצערנו, ישנו נוהג פסול במספר בתי חולים להחתים את המטופל על טופס ההסכמה מדעת כשהוא מוטל על מיטת הטיפול בדרכו לניתוח.

בתי המשפט התייחסו במספר פסקי דין לנוהג זה ואף פסקו פיצויים למטופלים אלו שכן בכך בתי החולים עברו על חובת הזהירות שהן מחויבים בה כלפי המטופל והיה עליהם להחתים על טופס ההסכמה מדעת הרבה לפני יום הניתוח.

לסיכום, חשוב לי להבהיר שהדוגמאות המובאות לעיל אינן בגדר רשימות סגורות ומלאות של סוגי הרשלנויות הרפואיות שגורם רפואי מסתכן בהם ובהחלט יכולים להיות מקרים רבים אחרים, אך דוגמאות אלו הינן מניסיוני מבין השכיחות ביותר ושלצערי חוזרות על עצמן בהרבה ממקרי הרשלנות הרפואית שמטופלים במשרדי.

מאת: עו"ד נידאל עבד אלגאפר

הבהרה: המידע שמובא במאמר זה אינו בגדר ייעוץ משפטי כלל אלא מידע כללי לטובת הציבור.