הקמת צימרים במושבים ובקיבוצים

הקמת צימרים במושבים ובקיבוצים
מאת עו"ד אילה בירגר

כידוע, אדמות המושבים והקיבוצים הן בבעלות מדינת ישראל והן מנוהלות על ידי מינהל מקרקעין ישראל.

יעוד הקרקע וקבלת אישורים

כאמור הקרקעות הנ"ל מיועדות לשימושים חקלאיים כגון גידולים חקלאיים, משק חי וכיוצ"ב. לצורך שימוש חקלאי שוטף כגון גידולים חקלאיים מכל הסוגים ; עונתיים, מטעים, מערכות השקיה וכו' – אין צורך לקבל את אישור הבעלים והאגודה ובעלי הנחלות יכולים לעשות בהם שימוש רגיל . לשימוש חקלאי הדורש הקמת מבנה כגון סככה, לול, רפת, מחסן וכו' יש צורך באישור מתאים ממנהל מקרקעי ישראל וכן מועדות התכנון והבניה ברשות המקומית הרלוונטית. כמובן שיש קרקעות מסויימות שהוקצו לצורך הקמת מבני ציבור באותם אזורים.

הצדדים להסכם

הקרקעות נימסרו/ת לחברי האגודות באמצעות הסכם דו צדדי או תחת צדדי שנחתם בין מינהל מקרקעי ישראל והאגודה ולעיתים בנוסף מצורפת גם הסוכנות היהודית לארץ ישראל. כאמור האדמות הנ"ל מיועדות לשימושים חקלאיים בלבד ואין לעשות בהם שימושים אחרים ללא אישור הבעלים המיוצג על ידי מינהל מקרקעי ישראל.


מדיניות והחלטות

באופן כללי ניתן לומר כי מדיניות מינהל מקרקעי ישראל היא לא לאפשר לבעלי משקים שימושים לא חקלאיים למעט 500 מ"ר של מחסנים או פעולות בלתי חקלאיות אחרות וגם זאת באישור מיוחד ולתקופה קצובה. לעומת זאת מינהל מקרקעי ישראל מסכים, בהתאם לכללי החלטות המינהל, לשינוי יעוד באדמות המושב אשר יזום על ידי האגודה לטובת כלל חברי האגודה. המינהל רואה בחיוב הקמת תחנות דלק ולפעמים גם אזורי תעשיה או מגורים בשטחים מתאימים לנושא ותוך תכנון כולל. הקמת צימרים בנחלה באופן עצמאי אינה מקובלת וזאת לאור הקפדת מינהל מקרקעי ישראל על השימוש החקלאי בשטחים המוקצים באופן ייחודי לנחלות. הקמת צימרים על ידי האגודה לטובת כלל החברים ותוך הכנת תוכנית כלכלית כוללת יכולה להתקבל על ידי המינהל כפוף להחלטות הרלוונטיות וקבלת האישורים המתאימים. בפרויקט צימרים כאמור צריך לשנות את יעוד הקרקע כולל פניה לועדה לשימור קרקע חקלאית ועדות בנין ערים וכמובן מינהל מקרקעי ישראל.


מגמות
בשנים האחרונות בעקבות משברים בענפי המשק והחקלאות נעשו נסיונות שונים בכיוונים שונים לסייע ולאפשר לבעלי נחלות לעשות שימושים שאינם חקלאיים בנחלותיהם. למשל הצעות חוק שונות וביניהן הצעה לעגן את זכויות החקלאים בקרקע . מגמה זו מתחזקת כדי לאפשר קיום כלכלי נאות לנחלות וכחלק ממגמה זו אף הרחבת אמצעי הייצור באמצעות תיפעול צימרים לפרנסת בעלי הנחלות.


רשיונות

לצורך ההקמה וההפעלה של העסק נדרשים מספר רשיונות. בנוסף לרשיון בנייה נדרש רשיון עסק, שאותו יש לחדש אחת לשנה, והוא מותנה באישור של משרד הבריאות. כן יש לקבל רשיונות ממשרד התיירות ואישור ממינהל קרקעי ישראל.

ביטוחים
לצורך הפעלת הצימר נדרשים ביטוחים שונים - מבנה ותכולה, צד ג', חבות מעבידים, ביטוח מלאי וביטוח אובדן רווחים(הערכה : כ- 1600 ₪ לשנה לכל יחידת דיור). לכך יש להוסיף עלויות שוטפות, כמו למשל תוספת של כ-20 אחוז לחשבון המים ותוספת של 20 אחוז לחשבון הארנונה של בעלי הצימר.
תקנות משרד התיירות
בנוסף לכל אלה יש לעמוד בתקנות של משרד התיירות לגבי מרכיבי יחידת האירוח - החל מגודל היחידה וכלה בציוד שצריך להיות מותקן בה. יזמים שעומדים בקריטריונים מוגדרים יכולים ליהנות מסיוע של מט"י, מרכז טיפוח יזמות, הכולל הלוואה של 300 אלף שקל בריבית של 3.2 אחוז (בעיקר יזמים באזורי קו העימות ובאזורי פיתוח).
כיבוי אש
המדינה אף העמיסה על בעלי הצימרים הוצאות מטורפות למדי, כתוצאה מתקנה חדשה לגבי כיבוי אש. התקנה מחייבת התקנת מערכת התרעה אלקטרונית לכיבוי אש (ספרינקלרים), שעלותה אלפי דולרים, בכל חדר אירוח.
אכן לצימר בודד, שמופעל על-ידי משפחה בחצר, הדבר מהווה מעמסה כבדה מנשוא. מדובר במערכת המחייבת התקנת מכלי גז ובניית תשתיות חיצוניות, שעלולות גם לכער את הצימר ולפגוע באטרקטיביות שלו.
שפל כלכלי בענף התיירות
לכל הנ"ל צריך להוסיף את השפל הכללי בענף התיירות בשנים האחרונות כתוצאה מהאינתיפאדה וכן מהמלחמה האחרונה ("מלחמת לבנון השניה 2006"). בשנות האינתיפאדה חלה ירידה מתמשכת במספר הלינות בכל ענפי התיירות, וגם ענף האירוח הכפרי נפגע. התחרות בין בתי המלון לצימרים מוסיפה לשפל וכן כל הפרעה לשקט בגבול הצפון עלולה להשפיע מיד על התפוסה בצימרים ולסכן השקעה של חודשים ושנים.
השקעה
על אף האמור הפוטנציאל של לינה כפרית להיות עסק מכניס הוא עדיין גדול. באוגוסט 1995 הכריז שר התיירות דאז, עוזי ברעם, על תוכנית לעידוד פיתוח אזורים כפריים. כניסיון נבחר אזור מעלה יוסף שבגליל המערבי, שהאטרקציה היחידה שהיתה בו באותה עת היתה המסעדה הכורדית במושב שתולה. בעקבות העידוד הממשלתי פרחה התיירות הכפרית באזור, ובתוך תשע שנים הפכה לאחד ממקורות ההכנסה החשובים של תושביו. אבל ההצלחה בפועל תלויה בגורמים רבים.

עידוד ממשלתי , מיקום והשקעת בעלים

מעבר לעידוד ממשלתי, חשוב לא פחות הוא המיקום וההשקעת הבעלים. רוב הצימרים הקיימים היום מתקשים להחזיק עצמם. בין הצימרים שלא מצליחים רבים הם צימרים ביתיים קטנים, ברמה נמוכה, שנבנו על-ידי משפחות שחיפשו השלמת הכנסה בהשקעה נמוכה יחסית. אחת השיטות הטובות להרוויח בצימרים היא לחבור עם קיבוצים אשר נותנים את הקרקע, כל השירותים (בריכה, חדר אוכל, הופעות, פעילויות בחגים וכו'), והיזם צריך להשקיע רק בהקמת המקום. אמנם רוב הקיבוצים מציעים עדיין תנאים ברמה נמוכה יחסית, אבל בהשקעה קטנה יחסית אפשר לשדרג אותם לרמה גבוהה. מקור נוסף הוא משימוש יומי ("דיי יוז") למספר שעות, ללא ארוחות וללא שירותים נוספים.
צימרים בנגב
מתוך אתר המשנה לראש הממשלה בענין פיתוח הנגב והגליל :
"מיליון ₪ יושקעו בפרויקטים ייחודיים בנגב 27.11.06
המשנה לרה"מ, שמעון פרס, יציג הבוקר בישיבת הממשלה המיוחדת שתתקיים בנגב את עיקרי התוכנית האסטרטגית לפיתוח וחיזוק הנגב אשר הוכנה על ידי משרדו והכוללת פרוייקטים ייחודיים לביצוע במהלך שנת 2007. פרויקטים אלו מתוקצבים ומתואמים עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, ועלותם כ- 400 מיליוני שקלים. יצוין, כי התוכנית תובא לאישור ממשלת ישראל, ביום שני הקרוב במהלך ישיבת ממשלה מיוחדת שתיערך במדרשת בן גוריון, לציון 120 שנה למורשת בן גוריון ו -33 שנים לפטירתו.
המשנה לרה"מ , שמעון פרס, אמר כי על ממשלת ישראל מוטלת החובה לחזק ולפתח את הנגב ולדאוג כי כל תושביו יזכו לאיכות חיים, תעסוקה וחינוך ברמה גבוהה כמו תושבי מרכז הארץ וכי הוא מקווה כי יריית הפתיחה ליישום התוכנית תוביל בהמשך, ליישומה של התוכנית במלואה (דהיינו, השקעה של 17 מיליארד ₪ על-פני 10 שנים.) "יישומה של התוכנית במלואה יביא לשינוי חיוני ומהותי ליישובי הנגב, בהתאם למורשתו של רבי ומורי, דוד בן גוריון", אמר פרס.

בין היתר עוסקת התוכנית בפיתוח וקידום החינוך, התעשיה, המסחר והתעסוקה, תשתיות וכן :

תיירות:

יוקצו כ – 11 מיליון ₪ עבור פיתוח תשתיות תיירותיות ייחודיות ברחבי הנגב, ופיתוח תיירות כפרית במטרה לעודד הקמת צימרים, מסעדות ומיזמי נופש ואירוח בנגב שיתחרו בצפון. בין הפרויקטים הבולטים:

• 5 מיליון ₪ יוקצו עבור תכנון ופיתוח תשתיות בסיסיות לכפרי תיירות וסיוע במעבר מסביבה חקלאית לסביבה תיירותית ו 1 מיליון ₪ נוספים בהכשרת הון אנושי במעבר מחקלאי לתיירן.
• 5.9 מיליון ₪ יוקצו עבור הקמתם של עסקים קטנים בתחום התיירות ומלוניות.
• 2.5 מיליון ₪ יוקצו לתוכנית "שפת מדבר" במצפה רמון במסגרתה ישולבו אלמנטים תיירותיים וחקלאיים באזור: נטיעת כרמים, הקמת יקבי בוטיק, מסעדות ועוד.
• 2.6 מיליון ₪ יוקצו עבור פיתוח פארק אגם ירוחם: ניקוי האגם, פיתוח אזורי בילוי, הקמת כפר נופש בסמוך לאגם
• 2 מיליון ₪ יוקצו עבור יצירת "פיילוט" תיירות כפרית לפיתוח אזורי בגוש שלום. ה"פיילוט" יהווה בסיס לפיתוח תיירותי באזורים נוספים בעתיד.
• 2 מיליון ₪ יוקצו עבור סיוע במענקים להקמת יחידות אירוח בתיירות הכפרית.


מנכ"לית משרד המשנה לרה"מ, אפרת דובדבני, אשר תציג לשרים את עיקרי התוכנית ביום שני הקרוב, הדגישה כי זוהי יריית הפתיחה לביצוע בפועל של התוכנית האסטרטגית לחיזוק הנגב וכי על אף המלחמה בצפון, הפעילות בעזה, והוצאות הביטחון הרבות, עמד משרד המשנה לרה"מ, על כך שהתוכנית תצא אל הפועל. אפרת דובדבני הדגישה כי תפקיד המשרד יהיה לעקוב אחר יישום מלא של ביצוע התוכנית המלאה על-פי לוחות הזמנים שנקבעו."



רשימה זו מהווה מידע ראשוני בלבד ואינה מהווה תחליף ליעוץ משפטי.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.