אדם הנחשד בביצוע עבירה ועקב כך מוזמן לחקירה במשטרה, ברשות המיסים (מס הכנסה או מע"מ), בביטוח לאומי, ברשות להגבלים עסקיים, ברשות לניירות ערך, חשוב שיכיר את זכויותיו כחשוד, כמו:


- חובת החוקר להזהיר את החשוד מפני הפללה עצמית, מה שמוכר כ"זכות השתיקה".


- זכות ההיוועצות של החשוד עם עורך דין לפני החקירה ותוך כדי החקירה.


יתרונות היוועצות עם עורך דין


כניסתו של עורך דין לתמונה עשויה לסייע לחשוד בכל הקשור לפירוט זכויותיו, כגון הזכות להימנע מהפללה עצמית.


נוכחותו של עורך דין עשויה למנוע שימוש באמצעים בלתי הוגנים כלפי החשוד במהלך החקירה, לרבות קבלת הסבר מפורט לחשוד בעבירה את משמעות הדברים וכן את ההשלכות של שתיקה במהלך חקירה.


פסילת הודעה של חשוד בגין אי היוועצות עם עורך דין


ישנם מקרים בהם הפגיעה בזכות היוועצות של החשוד עם עורך דין עשויה להשפיע על יכולת ההגנה ובסופו של דבר לפסילת הודאתו של החשוד. יחד עם זאת, חשוב לציין כי הפסילה אינה אוטומטית וכי בבואו של בית המשפט לפסול הודאה של חשוד מובאים מספר שיקולים ועל המערכת המשפטית לבחון היטב את נסיבות המקרה.


העדפת הגרסה הראשונה של החשוד


יש לציין כי במרבית המקרים בית המשפט יעדיף את גרסתו הראשונה של החשוד ולא את הגרסה השנייה, זאת בשל העובדה כי הגרסה השנייה המושהית והמובאת בפני בית המשפט היא בבחינת "עדות כבושה" ולכך השפעה על משקלה של העדות ומידת מהימנותה.


פרשת יוני אלזם והשינוי של חוקרי המשטרה


החוקרים בכל גופי האכיפה מחויבים כיום לאפשר מפגש בין החשוד לבין עורך דין זאת בהתאם לחוק שחוקק לאחר פס"ד יוני אלזם. במקרה הנדון, זוכה יוני אלזם ז"ל לאחר קביעה כי חוקרי המשטרה הפרו את הזכות להיוועצות עם עורך דין תוך פסילת הודאתו אשר היוותה את הבסיס להרשעתו בבית המשפט המחוזי.


באשר לזכות השתיקה יצוין כי זכות השתיקה עומדת לזכותו של החשוד לאורך כל החקירה.


מה ההיקף של זכות היוועצות עם עורך דין?


אחת השאלות המרכזיות שעולות מתוקף זכות זו היא מה היקף הזכות במקרה בו החשוד אינו נמצא במעצר או מעוכב לחקירה. בפסק דין "אסף שי נגד מדינת ישראל" נובמבר 2009, הוחלט על הרחבה של זכות ההיוועצות עם עורך דין ולכן: גם נחקרים שאינם מצויים במעצר או מעוכבים לחקירה זכאים בטרם החקירה להיוועץ עם עורך דין.


עוד באותה פרשה דן בית המשפט בזכותו של אדם אשר נחקר בפעם השנייה, כאשר בית המשפט הכיר בזכותו של אדם להיוועץ עם עורך דין בפעם השנייה בנוגע לאירוע שהתרחש בעבר, זאת למרות העובדה כי החשוד הובא לחקירה חודשיים קודם לכן.


סוגיה נוספת שעלתה: האם יש מקום להשהות את תחילת החקירה של החשוד שאינו עצור או מעוכב לחקירה, זאת בשל העובדה כי החשוד זכאי להיוועץ עם עורך דין.


התייחסות לסוגיה ניתן לראות בסעיף 34 (ב) לחוק המעצרים אשר קובע כי במידה והחשוד נמצא במעצר ומבקש להיוועץ עם עורך דין על האחראי לחקירה לאפשר זאת.


נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, קבעה במסגרת הפרשה כי קיימת חובת היוועצות עם עורך דין גם במקרה בו החשוד אינו נמצא במעצר.


בישראל הזכות להתייעצות עם עורך דין מוכרת בחוק הקשור לזכות המהותית של החשודים להליך הוגן. לפיכך במידה והחשוד מודיע על כוונתו להיוועץ עם עורך דין, המשטרה או כל גוף אכיפה אחר אחראי על יצירת קשר עם הסניגור במהירות האפשרית להפסיק את החקירה ולהמתין להגעתו של הסניגור.


פסק דין יששכרוב


במסגרת פסק דין יששכרוב משנת 2006 (יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי ואח' ושם), נקבע כי פגיעה בזכותו של חשוד להיוועץ עם עורך דין עשויה להביא לפסילה של הודאה זאת במקרה בו הפגיעה בזכותו של החשוד הביאה לפגיעה משמעותית בחופש הבחירה של החשוד בעת מסירת ההודאה.


לפי החלטת בית המשפט העליון נקבע כי כל פגיעה תבחן בהתאם לנסיבות. פסק דין זה עסק בחייל שנכלא בזמן שירותו הצבאי בשל נפקדות מהצבא ובמהלך קליטותו בכלא נמצאה בבגדיו חבילה עטופה בנייר.


לשאלת החוקרים מהו התוכן המצוי בחבילה, החייל השיב ללא אפשרות להיוועץ עם עורך דין, כאשר במהלך החקירה הודה החייל כי מדובר בסמים. בעקבות התנהלות החוקרים בחקירה דן בית המשפט בהרחבה בזכותו של אדם להיוועץ עם עורך דין וכן בהשלכות באשר לאי הודעה בדבר הזכות.


בע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי ואח' ושם, לראשונה נקבע כלל פסילה של ראיות אשר הושגו תוך כדי הפרה של זכויות חשודים, בין היתר, הפרה של חובת ההודעה לחשוד על זכותו להיוועץ בעורך דין.


המאמר נכתב על ידי עו"ד יעקב קובי סבג, אגמי כהן סבג ושות' משרד עורכי דין