מורה נבוכים בחקירת עבירות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין: דע את החוקר

המקור הנורמטיבי לסמכויות החוקרים

סעיף 227 לפקודת מס הכנסה התשכ”א -1961 (להלן: “הפקודה”):

“שר המשטרה רשאי להסמיך פקיד שומה לערוך חקירות או חיפושים לשם מניעת עבירות על פקודה זו או לשם גילוין, ופקיד שומה שהוסמך כאמור יהא רשאי –

(1) להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות) וסעיפים 3 ו-4 לפקודה האמורה יחולו על הודעה שרשם כאמור;

(2) להשתמש בסמכויות שוטר על פי סעיף 17(1)(א) לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים), למעט תפיסת כל רכוש שאיננו מסמכים.

(3) א) להשתמש בסמכות קצין ממונה כמשמעותו בסעיף 9 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ”ט-1969, לשחרר אדם בערובה, וסעיפים 10 עד 15 לפקודה האמורה יחולו לענין זה;

(ב) שוחרר חשוד בערובה לפי פיסקת משנה (א) ולא הוגש נגדו כתב אישום תוך מאה ושמונים ימים מיום שחרורו, יופטרו הוא וערביו מערבותם, ולענין זה יחולו הוראות סעיף 55(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982.”

סעיף 97 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ”ג-1963 (להלן: “החוק”):

“שר המשטרה רשאי להסמיך אנשים העובדים בביצוע חוק זה לערוך חקירות או חיפושים לשם גילוין של עבירות על חוק זה ואדם שהוסמך כראוי יהיה רשאי –

(1) להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיפים 3 ו-4 לפקודה האמורה יחולו על הודעה שרשם כאמור;

(2) להשתמש בסמכויות שוטר לענין סעיף 17(1)(א) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים) למעט תפיסת כל רכוש שאינו מסמכים”

מהן סמכויות חוקרי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין?

בפועל, חוקרי מס הכנסה מקבלים הסמכתם על ידי פרסום ברשומות ובצו המוצא ע”י השר לבטחון פנים.

סמכויות חקירה פליליות

החוקרים מוסמכים לבצע את הפעולות הבאות:

1) לחקור חשודים באזהרה ולגבות עדויות מעדים מכח פקודת הפרודצדורה הפלילית (עדות)-1927.

2) לעכב עד או חשוד מכח חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים)- 1996 (להלן:“חוק המעצרים”).

3) לעצור חשוד ללא צו שופט מכח חוק המעצרים.

4) לבקש משופט להוציא צו מעצר לחשוד ולעוצרו מכח חוק המעצרים.

5) לבקש משופט להוציא צו חיפוש, לבצעו ולתפוס מסמכים במסגרת החיפוש מכח ס’ 23 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) נוסח חדש התשכ”ט-1969 (להלן: “הפסד”פ”).

6) לבקש משופט להוציא צו המצאת מסמכים מכח ס’ 43 לפסד”פ.

סמכויות אזרחיות של החוקרים

בפועל, רוב חוקרי מס הכנסה הינם גם מפקחים, ובלשון הפקודה “עוזרי פקיד שומה”.

מעמד זה מקנה להם סמכויות אכיפה ואיסוף מידע אזרחיות מהותיות אשר לחוקרי משטרה אין.

בע”פ 725/97 קלקודה ואח’ נ’ הרשות לפיקוח חקלאי נקבע כי אין מניעה כי חוקרים יפעלו בסמכויות אזרחיות יחד עם סמכויותיהם הפליליות כאשר ניתנה לכך הסמכה מפורשת בחוק.

1) ס’ 135(2)- סמכות כניסה לכל מקום בו יש עסק או משלח יד ללא צו חיפוש, לעיין במסמכים , בספרים ובקופות ולבצע תשאול בהקשר לכך.

2) ס’ 135(3)- בהוראת פקיד השומה או סגנו ניתן לבצע תפיסה של המוצגים לעיל למשך 90 יום.

3) ס’ 135 א- סמכות לדרישת מסמכים וידיעות מבעל עסק או משלח יד בהתייחס ללקוחותיו- מקור מעולה לאיסוף מודיעין בהתייחס לפעולות עסקיות ו/או פיננסיות של חשוד.

4) ס’ 136- סמכות לדרוש ממעביד דו”ח על עובדיו (במקום להמתין לטופס 126 אשר מוגש ע”י המעסיק בחודש מרץ של השנה העוקבת).

5) ס’ 137- סמכות לדרוש מידע על הכנסה מוסבת.

6) ס’ 138- סמכות לדרוש משוכר/תופס נכס מקרקעין פרטים על בעל הנכס והסכום המשתלם לו.

7) ס’ 139- סמכות לדרוש מבעל נכס מקרקעין פרטים על דיירים המתגוררים בנכס שלו.

8) ס’ 140- סמכות לדרוש מכל עובד גוף ציבורי למסור כל ידיעה או מידע אשר נמצא באחריותו- מקור מודיעיני מרכזי ברשות המיסים. מכח סעיף זה מחובר מחשב רשות המיסים-שע”מ- לכל מאגרי המידע של משרדי הממשלה השונים כגון: משרד התחבורה, נמל תעופה בן גוריון-ביקורת גבולות, רשם החברות, מערכת בתי המשפט, המוסד לביטוח לאומי, טאבו, רשם החברות, מינהל מקרקעי ישראל, רשם המשכונות ועוד. פרט לכך נעשה שימוש לקבלת מידע פרטני על ידי שליחת דרישה לגופים הציבוריים הנ”ל לקבלת מידע נוסף.

9) ס’ 141א- הוראת שעה למשך 3 שנים אשר חוקקה בסוף שנת 2013 ונותנת סמכות לרשות המיסים לקבלת מידע מנש”מים (צ’יינג’ים) בדומה לרשות לאיסור הלבנת הון. אך קיים הבדל מהותי מרכזי- החומר המתקבל מהווה חומר ראייתי לצורך פלילי ואף מהווה חומר ראייתי אזרחי לצרכי הוצאת שומה, וזאת בניגוד לחומר המתקבל מראשל”ה אשר מהווה חומר מודיעיני בלבד ולא ניתן להשתמש בו בהליך משפטי (מלבד הוצאת צווים בבתי משפט במסגרת חקירה סמויה). הסעיף הזה במתכונתו כפי המפורט לעיל, נתפס בעיני הציבור כסעיף “דרקוני”.

תחולת הסעיף היא מרגע התקנת תקנות –נכון למועד זה לא בתחולה (טרם הותקנו תקנות).

אי הענות לאחת מהדרישות שלעיל מהווה עבירה לפי ס’ 216(1) לפקודה.

שלבים בחקירה

לכל חקירה יש שני שלבים, שלב חקירה סמויה ושלב חקירה גלויה.

כיצד מגיע תיק לפתיחה בחקירה סמויה?

1) מביקורת שומתית על ידי מפקחי מס הכנסה/ מפקחי מסמ”ק בה עולה חשד לביצוע עבירה על הפקודה.

2) מידע בנוגע לעבירות מס ממשטרת ישראל.

3) צח”מ- תיק משותף עם משטרת ישראל.

4) מידע מאגף המודיעין של רשות המיסים.

5) איסוף מודיעין ע”י היחידה החוקרת ממידע גלוי (עיתונות, אינטרנט ועוד).

6) איסוף מודיעין ע”י היחידה החוקרת ממקורות/ תיקי חקירה אחרים.

7) הפניית הליך משפטי אזרחי לחקירת מס ע”י בית המשפט.

לסיכום: לחוקרי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין סמכויות רבות, ומשכך ברשותם כח רב. חקירת עבירות מס היא חקירה סבוכה והטיפול בה מצריך מומחיות ומיומנות רבה ,ולפיכך מומלץ להיוועץ עם איש מקצוע כבר בשלב הראשוני על מנת למנוע שגיאות מהותיות אשר ישפיעו על תוצאות ההליך.