מתח ועצבנות כעילה לגירושין

שאלה: האם מתח ועצבנות הבעל הינם עילה לגרושין? ביה"ד הרבני באר שבע.

רקע

• לביה'ד הגיעה אישה שטענה שבעלה עצבני ורגזן ומשבר כלים בחמתו , וטוענת שנהג בה ברמאות ,הבעל הכחיש טענותיה , לדבריו הינו יש לו מתיחות עצבים בגלל עבודתו , אבל אינו פוגע .חו"ד רפואית אשרה דברי הבעל , שהינו אדם נורמלי , והמתיחות בגלל עבודתו , וכן בגלל נשואיו הקודמים, שהגרושה לא מאפשרת קשר עם ילדיו.

מקורות

• בית הדין ע"פ השו"ע ביאר שאם נקבל את דברי האישה עכ"פ בטענת הכאה יצטרך התראה , שלא יכה וכאן לא שייך , מהטעם שלדבריה זה נעשה ללא שליטה אלא מחולי , אלא שעכ"פ מכיוון שלא הוכח.

• א"כ , יש לדון , מהלכה אחרת המובאת בשו"ע , ולפיה אין כפיה לגרש מחמת יראה גרידא .אלא שביה'ד ביאר ע"פ הגר'א שדין זה רק כאשר ידעה מראש , ולא נתגלה לאחר הנישואין ,וא"כ טענת האידה לכעורא מוצדקת,אלא שעכ"פ דברי הרופאים , הבעל במצב נורמלי ,ואין הבעל עובר את גבול הנורמליות , אפילו בשעת , התקפותיו.

• ביה"ד דן גם בטענת מאיס עלי שהאישה , לכעורא אינה יכולה לסבול את ההתנהגות , אלא שבזה , אין כופין לגרשה , לדעת השו"ע .אמנם לענין כאשר תובעת כתובה כבמקרה דנן , דעת הרמ"א שנחשבת כמי שרוצה לצערו , ולא כטוענת שמאוס עליה . וביה'ד דחה שהטענה שלה מבוררת ולכן יש לה דין "מתיבתא " , שלא מפסדת מה שהביאה , ומאידך מחזרת מה שנתן.

• נדון חשוב שביה'ד העלה , שעכ"פ צריך להתרות ולהכריז בבתי כנסיות ובתי מדרשות לפני שמפסידים לה כתובתה , ביה'ד דחה ,שגם בזה עדין נחשבת מי שטוענת מחמת מאיסות ואין צריכה הכרזה.

הכרעת בית הדין

ביה'ד לא חייב את הבעל בגט. ביה'ד לא דן את האישה כמורדת .ומ"מ הפסידה כתובה לאחר יב' חודש