תשלומי ביטוח כתוצאה מתאונה כפטור מחיוב מזונות

 אישה שנפגעה בתאונת דרכים ונעשתה נכה רח"ל.חברת הביטוח שלמה סך מסויים .חלק מהכספים הופקדו.(יצויין שבזמן הדיונים בבה"ד היה רווחים נכרים על הפקדות בבנק). בית הדין שדן בענין ביהד"ר ירושלים.

בית הדין בבואו לדון בסוגיה זו דן למעשה בכמה היבטים

א. תשלומי חב הביטוח כמזונות ובמקום חיוב הבעל.

• דמי הנכות ברור לבית הדין שהינם שייכים לאישה ולא לבעל ,ולמרות שמפסיד את כח הפרנסה מחמת נכותה ,בלשון חז"ל "מעשה ידיה".בשונה פיצוי על השבתה שהתורה חייבה "שבת" שזה הפסד לנחבל וזה אכן מגיע לבעל.

• המשנה בכתובות דנה באישה שיש לה בת, שנשאה לכמה אנשים בזה אחר זה ,ועם כל אחד התנתה שיזון את בתה.הדין הינו שהבעלים הקודמים נותנים דמי מזונות והבעל הנוכחי נותן מזונות. למדים שחיוב המוזנות לא פוקע מהבעל גם כשיש לאישה מקור מזונות אחר.

• מאידך המשנה בנדרים מובא שאדם שמודר הנאה מחברו , כלומר נדר שחברו לא יהנה ממנו , יכול אותו אדם שהדיר את חבירו לזון את אישתו ובניו של החבר ,ואף שעי"כ הבעל יפטר מחיוב המזונות לאישתו אין זה נחשבת הנאה ישירה ,והאישה וילדיה יכולים לקבל מזונותיהם מהחבר המדיר.

• כדי לתרץ את עצמת הקושיה ועי"כ להכריע בעניין האישה -בית הדין דחה סברא שיש להבדיל בין נתינת מזונות ממש ובין כסף שווי המזונות.כמבואר במפרשים שם!! בית הדין מצא ישוב לזה שבמקרה של חבר, האישה זוכה במזונות מיד.ומחמת החיוב של הבעל רק אח"כ בזמן אכילה נפקעת חיוב הבעל כלפי אישתו מחמת מזונות חבירו ,ובזה מתורצות המשניות.כלומר המשנה של נדרים האישה זוכה מיד במזונות החבר ,ואח"כ בזמן אכילתם נפקע חיוב הבעל לזונה ,ואין זה חשיב הנאה לבעל שאסור לקבל מחברו.וכך למעשה זה מפורש בריטב"א .והמשנה בכתובות לא נתן מזונות אלא התחייבות לזון .

• העולה מהנ"ל שאדם שנותן מזונות ממש ולא רק התחייבות לזון אשת חבירו ,הרי שהבעל פטור מלזונה.טעם הדבר הינו במסכת כתובות,שאישה יש לה כרס אחד ולא שנים ממילא אין חיוב על הבעל לזונה.(וא"כ כאשר יתחייבו שנים ליתן מזונות ממש הרי שאחד יהיה פטור).

• בית הדין מצא להסתפק לפי דעת מהר"מ אל המקורות ,שישנו דין שאדם שהשאיר אישתו ללא מזונות ובא אחר ופרנסה אדמון אומר הניח מעותיו על קרן הצבי ופירושו שאין הבעל חייב לפורעו.ולכן כאשר אין שום חיוב אלא מצדקה בלבד ע"י גורם שלישי , בזה יפטר הבעל מחיוב מזונות אישתו.

ב. דין הקצבה כנכסי מלוג שהבעל אוכל פירות והקרן נשאר לאישה.

• הדין מכיוון שהאישה נזונת מנכסי המלוג ,כלומר מהפרות השייכים לבעל שגם אם נאמר שהכספים הנ"ל של האישה לא גרע דינם שהקרן לאישה והריבית שהבנק נותן דינם כנכסי מלוג השייכים לבעל והיא אכלתם , הרי שחוזרים לסברא שכרס אחד יש לה ולא שני כרסים וא"כ הבעל פטור מחיוב המזונות.

ג. חבלה על ידי מכונית האם דינה כאדם שהזיק חבירו או כממונו של האדם שהזיק.

• דעת הראש הינה שאדם הרוכב על סוס והזיק דינו כמזיק בגופו.ותשלומי חברת הביטוח מועילים לחיובי נזק צער ריפוי שבת ובושת שנגרמו לאישה בידי האדם הנוהג ברכב.

• לענין תשלומי הביטוח על בושת ופגם בתמצית ישנם הבדלים בין אם הם במקום גלוי כגון פניה או בסתר, לענין חלקו היחסי של הבעל בהם.והטעם שהבושת גם הוא מתביש, וגם הוא נפגם.ומבואר שזה תקנת חכמים.

• בית הדין הסתפק האם הבעל זוכה בבושת שלא נעשה בכוונה ,כגון בתאונה ,שהדין שהמבייש פטור ,ובכ"ז הביטוח כן משלם.

הכרעת בית הדין

• בית הדין בפסק הנ"ל העלה עוד כו"כ היבטים דן בהםחלק הריפוי שהביטוח משלם אם הבעל זוכה בקרן .. דיני אומדנות...וכו.. בסקנתו שאכן הבעל היה פטור ממזונות אשתו.

העורך ישראל זכריה. טוען רבני מורשה. מייצג בתי דין רבני .כותב טענות ומקורות לעו"ד בנושאים בהם הינם מייצגים.