בס"ד

אחת מהתקנות שתקנו חז"ל לביסוס וחיזוק מערכת הזוגיות שתצלח את עליות ומורדות החיים הנה שבעת כריתת ברית הנישואין הבעל יתחייב לתת לאישה מסמך המעגן את כלל חובותיו כלפי אשתו , החל מחיובו לזונה בהיותם בני זוג , וכן חיוביו לדאוג לכל מחסורה החל בבגוד , מדור לגור וכלה בחיובו לקיום צרכיה הנפשיים היינו חיי אישות מספקים.


הכתובה היא למעשה מסמך משפטי טהור , ללא שום מומנט רוחני או קבלי , כפי שהינו נתפס בראיה שטחית . ובהיות שכן דינו המשפטי היה יכול להיות תקף בכל ערכאה שיפוטית לרבות אזרחיות.


ברם , בהיות ומסמך זה הינו תוקן כבר בזמנים ראשונים , בזמן חז"ל , הסמכות לברר את תוקפו כאשר אחד הצדדים מערער על כשרותו , נשאר בידי בית הדין הרבני בלבד.

מה טמון בסכום כספי הכתוב בכתובה?

כאשר אדם כותב סכום כספי בכתובה וחותם על הכתובה , הרי , שבמעשיו אלו יצר שטר חוב כספי לכל דבר וענין , עכ"פ , חז"ל בתקנתם את הכתובה , הבחינו שיש להבדיל בחיוב הבעל כאשר הינו כותב את הכתובה , בין סכום הכתובה שנקרא " עיקר הכתובה " שערכו שוה למאתים גרם כסף , לבין " תוספת כתובה " שסכום זה חכמים לא חייבו את החתן לכתוב , וסכום זה בדר"כ נכתב מתוך מחווה ורצון טוב גרידא שהחתן עושה כלפי הכלה.

באילו מצבים האישה תפסיד את מלוא כתובתה?

כאשר בני זוג באים לשערי בית הדין , חשוב שידעו היטב את מעמדם ההלכתי , ישנם מקרים בהם בית הדין עלול לפסול את הכתובה, כאשר האישה הינה זו שבאשמתה מערכת הנישואין באה לקיצה.

דוגמא די שכיחה להפסד כתובה הינו מה שנקרא בפי ביה"ד "כפל מבצעים, היינו שבית הדין מנהגו לדון ע"פ דין תורה, ולפי ההלכה אין לחייב את הבעל גם לשלם את הכתובה וגם לחלק את רכוש שנצבר במהלך הנישואים בשווה ("חוק יחסי ממון"), ולכן במקרים רבים, בית הדין יורה על הפסד הכתובה , כאשר האישה תבקש להפעיל את " חק יחסי ממון".

דוגמא נוספת להפסד כתובה הינו מחמת מריבות שיוכחו שנגרמו מהתנהגות האישה , אבל , זה יהיה רק אם היא תדרוש את הגט . וע"ז אמרו חכמים " דלמשקל וליפוק לא כתב לה " כלומר , אנו אומדין את דעת הבעל שלא התחייב בכתובה גבוהה , בכדי שהאישה תקח כספו, ותברח.


אם האישה לא תדרוש את הגט, הרי שגם בית הדין לא יכפה עליה לקבל גיטה, ללא שישולם לה מלא כתובתה. מצב זה נקרא בפי בית הדין " אישה רעה וכתובתה מרובה".


דוגמא נוספת לאישה שמפסדת כתובתה הינה , כאשר ,האישה עשתה מעשים המכונים בפי בית הדין "מעשי כיעור", שעניינם הוא בדרך כלל, התנהגות בפריצות, וחריגה, מנורמות מקובלות בחברה "החילונית", שנשים נשואות לא יעזו לעשות. הפן ההלכתי במקרים מסוג זה הינו בעל משקל גבוהה ביותר, לענין הפסד הכתובה.

דוגמא נוספת הינו מה שנקרא בפי ביה"ד "מקח טעות", מקרים אלו עוסקים בעקרם בבעיות רפואיות מוכחות, שהיו לאישה טרם שנשאה והיא הסתירה מבעלה , כמו כן , רקע קודם של התנהגות האישה שהוסתר מהבעל קודם לנשואיהם, כגון, התנהגות בפריצות.


נציין שבכדי לפסול את הכתובה מטעם "מקח טעות", צריך שתהיה הוכחה שהבעל לא ידע , ואחרי שנודע לו הוא לא מחל, אבל אם הוא המשיך לחיות עמה כבעל ואישה , גם אחרי שנודע לו , במקרה זה לא תפסיד כתובה.

באילו מצבים האישה תזכה למלוא כתובתה ואף תקבל "פיצויי גרושין"?

ישנם מקרים שהאישה יכולה לדרוש פיצוי בעבור הסכמתה לקבל גט, מצבים אלו בדר"כ, קורים במקרים בהם הבעל עזב לטובת אישה זרה, והוא דורש את הגרושין, במקרים אלו האישה יכולה להתנות את מתן הגט בפיצוי, נציין שכאשר ניתן גט ולא הולתה דרישה זו, שוב האישה לא תוכל לדרוש פיצוי כספי על הסבל שנגרם.


כן ניתן לאישה פיצוי כאשר הבעל מתנהג בכילות ומבזבז מממונו בהימורים, מסיבות וכו', גם אז האישה יכולה לדרוש גיטה, וכן פיצוי על הסבל שנגרם לה.

עניינה של תביעת הכתובה הינו אחד מהנושאים המרכזיים שמגיעים לפתחו של בית הדין. עסקנו באפס קצהו ועוד המקרים רבים ומשתנים, ולכן כדאי להתייעץ בפרטנות כל מקרה לגופו. 

 


עודכן ב: 06/11/2017