היתר עסקה כחוזה מחייב

שאלה: האם " היתר עסקה " הנהוג ע"י הבנקים , מחייב את הבנק , לישא הפסדים , הנובעים מהשקעות של לקוחותיו?

כיום נוהג שטר "היתר עסקה " בבנקים , שטר זה נועד לאפשר , לבנקים לגבות עמלות , ריביות , עבור הלוואות שנותנים , וההיתר נובע משום , שהשטר , יוצר עיסקה בין הבנק ללקוחותיו , שהכסף שהבנק מלוה , הינו העסקה , והריבית שהבנק גובה הם רווחי אותה עסקה.

רקע

לביה"ד הגיע אדם, שלוה מהבנק סכומים גבוהים , הבנק קנה בעבורו מניות ,הבנק נהל את השקעותיו המניות אבדו מערכם ,במפולת המניות , והבנק , תבע את ההלואה עם הריביות , הלוה , טען מאחר והבנק חתום על שטר העסקה , הינו מחוייב , לישא במחצית ההפסדים.

מקורות

• ביה"ד באר שלמעשה שטר העסקה ערוך , בכדי שלא יפסיד המלוה את מעותיו , שכל טענה שיטען הלוה כלפי העסקה , שהיה הפסד , בקרן , אינו נאמן , אלא בשני עדים. וכל זמן שלא יברר , הלוה צריך לשלם את כל הקרן.כלפי הרויח , אינו נאמן , שלא הרויח , אלא בשבועה חמורה , ממילא , כל זמן שלא ישבע , חייב ליתן הלוה למלוה , סכום , בתמורה למתן המעות.

• בניד"ד , נוצר מצב מוזר , המלוה שהוא הבנק , הוא זה שסחר במניות , ויודע האמת שהיה הפסד, א"כ הבנק לכעורא , צריך להשתתף , בהפסדים . וא"כ , אין מקום לשבועה ,ואין מקום לעדים.

• דעת אחד מהדיינים לדחות זאת על יסוד דברי שו"ע הרב , שכותב בהלכות ריבית , " ואפילו אם ( המלוה ) מאמינו בליבו , אין בכך כלום , כיוון שהתנה עימו ( המלוה עם הלוה ) שאם לא יברר בעדים ישלם וקבל עליו תנאי זה כל תנאי שבממון תנאו קיים ". כלומר המלוה יכול לאמר ללוה , אכן אני מאמנך שהיה הפסד , שאני הבנק , סחרתי , ומ"מ , כיוון שהתננו , שצריך עדים , כ"ז שלא תביא עדים , ממש, ה"ז , שהנך חייב לשלם , הקרן והריבית.וכן הב"ד מצא לזה סימוכין במהר"ם שיק. ולמרות שישנם דעות (דעת השו"ע סימן עא ) , שהודאת בע"ד , מועילה כעדים ממש , עכ"פ ,מכיוון שזה מחלוקת , יכול הבנק לטעון , קים לי כדעה מסויימת.

• טעם נוסף שסבר הדיין , הנ"ל לחייב את הנתבע , ואליו הצטרף דיין נוסף ,הינו , שמבואר , בספר "שואל ומשיב" , שכלפי היתר עסקה , מכלילים את כל עסקים , שיש ללוה , והינו צריך להוכיח , שלא היה לו רווחים , מעסקיו הנוספים , ובנד"ד , הלוה היה מלמד , ובנוסף היה , בח-ן העו"ש תנועות ופעילות עם חברות מסויימות , הלוה טען שכלפי השימוש בעו"ש , עם החברות לא נעשה בתמורה לרווח אלא גמילות חסד לחבר.

• דעת אחרת מבין הדיינים , לחייב , את הבנק , והטעם , שבנד"ד , הבנק הלוה ללוה לצורך קנית המניות בלבד , ואין זה כשאר היתר עסקה רגיל , פירוש , שסתם עסקה הלוה מקבל אפשרות לעשות עסקים כרצונו , וזה שונה שהוגבל ע"י הבנק , למסחר במניות בלבד.

הכרעת בית הדין

• בית הדין דן בסכומים שהבנק גבה , ברוב דעות לא הוצרך להחזיר .כלפי שאר תביעת הבנק , דעה אחת שנתמכה ע"י גדולי ההוראה , הבנק אינו יכול לתבוע , דעה אחרת חיבה את הנתבע , ודעה ג' הצריכה שבועה על חלק , מהסכום להפטר , ובית הדין , מכח דין קרוב לפשרה , לא חיבו את הנתבע.

• ביה"ד המליץ לצדדים להסכים לפשרה בה הבנק יוותר על תביעתו , ומאידך הנתבע יוותר על תביעת בכספים שהבנק גבה כבר.