תחולת חוק השיפוט הצבאי - חיילים יצאו לדרך?

א' השתחרר משירות סדיר בינואר 2012 לאחר שסיים שירות תקין בן שלוש שנים. ל א' אין עבר פלילי וגם עברו המשמעתי נקי יחסית ואינו מכביד. בשלהי שירותו נחקר א' במצ"ח בחשדות לשימוש בסם מסוכן בהיותו בחופשת סוף שבוע – במסיבת טבע.

לאחר שמסר את עדותו במצ"ח ואף היה עצור במהלך החקירה למשך 48 שעות חזר א' ליחידה והמשיך שירותו בצה"ל. חלפו ימים, שבועות וחודשים ולא קרה דבר הקשור לאותה חקירת מצ"ח. א' החל להאמין כי עניינו נשכח ולא יאונה לו כל רע. א' סיים את שירותו הצבאי שמח וטוב לב.

בעודו צועד בשמחה אל עבר הבקו"ם, נעצר ליד הש"ג ואמר: "שים לב. אני דרגה אחת מעל הרמטכ"ל". הש"ג הצעיר לא הבין את ההומור וא' הסביר: "אני אוטוטו אזרח משוחרר! אני אדם חופשי!". לאחר שהשתחרר הביט לאחור בשמחה והיה בטוח כי מעתה, כבר לא יוכלו להעמידו לדין בצבא שכן הפרק הצבאי תם ונשלם. לימים, א' נוכח לראות שטעה - ובגדול.

מקץ מספר חודשים, הופתע א' לקבל בתיבת הדואר שלו זימון למשפט בבית הדין הצבאי בגין אותן עבירות שעליהם נחקר בהיותו חייל בשרות סדיר. אותו א' מיודענו היה בטוח כי מדובר בטעות ופנה לבית הדין להסביר שיש להם טעות מפני שהוא כבר לא חייל.

חשוב לדעת ולהכיר את המצב המשפטי של חייל משוחרר: היציאה מהבקו"מ לא מהווה מחסום מהעמדה לדין פלילי בבית דין צבאי. אם אותו א' סבר שהסרת את המדים מעליו מסירה גם האיום להעמדה לדין פלילי או לדין משמעתי, הרי שטעות בידו.

כל מי שהתגייס אי פעם לשורות הצבא יודע: החוק הצבאי חל עליו עד היום שבו כף רגלו יוצאת את שערי מדור שחרורים בבקו"ם. עד אז, יודע כל חייל שחלות עליו ההוראות החמורות הכלולות בדין הצבאי – הוא עלול לעמוד לדין לפני בית דין צבאי ולהיענש בחומרה בגין עבירות שונות ומשונות אשר חלקן כלל איננו קיים ביחס לאזרחים.

לדוגמה: בצבא ניתן להיתקל בעבירה של סירוב להיבדק לשם בדיקת שימוש בסמים מסוכנים, ובמקרים אחרים, אדם עלול להישלח לכלא על כך שלא קם בבוקר לעבודה או איחר להגיע אליה או שלא הגיע לבסיס במש ימים רבים ללא אישור. המעשה, כידוע, מכונה "נפקדות" או "עריקות". בלי קשר, גם מי שמשמיע דברי עלבון כלפי מפקדו צפוי לעונש הולם.

תיאורטית, ברגע שחייל פושט את מדיו והופך לאזרח, החוק הצבאי לא חל עליו יותר, והוא איננו צפוי להיות מובא לדין בעקבות עבירות על החוק הצבאי שביצע כאזרח, למעט עבירות המבוצעות על ידי מי שנמנה על כוחות המילואים בצבא.

תיאורטית אמרתי? כן. רק תיאורטית. בפועל, המציאות שונה. חלק גדול מהמשתחררים אינו מודע לכך שגם לאחר שחרור עלולה זרועו הארוכה של החוק הצבאי לפגוש אותו ולנקוט נגדו בהליכים משפטיים ולהענישו בשל מעשים שביצע במהלך השירות הצבאי.

סעיף 6 (א) לחוק השיפוט הצבאי קובע כי "אדם שעבר עבירה בהיותו חייל ולאחר ביצוע העבירה חדל, לחלוטין או לשעה, מהיות חייל, יחול עליו חוק זה בכל ענין הנוגע לאותה עבירה". סעיף זה בחוק מכפיף אדם לתחולת החוק הצבאי לחוק הצבאי ביחס לכל עבירה שאותה עבר במהלך שירותו הצבאי גם אם בינתיים השתחרר משירות.

לפי הוראות חוק השיפוט הצבאי ניתן להעמיד חייל לדין משמעתי גם 90 יום לאחר השחרור בגין עבירות שעבר בהיותו בשירות סדיר. כשמדובר בהעמדה לדין בבית דין צבאי המצב מורכב אף יותר.

אותו סעיף בחוק זוכה לסיוג במסגרת סעיפי המשנה האחרים של סעיף 6. כך, ס"ק 6(ב) לחוק השיפוט הצבאי מגביל את סמכותה של הפרקליטות הצבאית להגיש כתב אישום לבית דין צבאי על עבירה שאותה עבר חייל בהיותו חייל למאה ושמונים הימים מהיום שבו חדל להיות חייל כל עוד אין המדובר בעבירה של בגידה, עריקה, שחרור במרמה מהצבא או השגת פטור במירמה מהשירות.

ס"ק 6(ג) לחוק, נותן לפרקליטות "הארכת זמן" נוספת להגשת האישום מקום בו מדובר בשורה של עבירות חמורות. במקרים האלה רשאית הפרקליטות להאשים את האזרח המשתחרר לפני בית הדין "תוך שנה מהיום שאדם שעבר אותה חדל...מהיות חייל".

בעבירות החמורות הללו נכללות עבירות צבאיות שעונשן מאסר שנתיים ומעלה (וכאלה קיימות רבות).

עבירה שאינה צבאית שהיא פשע (עונשה יותר משלוש שנות מאסר) וכן עבירה של גרימת מוות בהתרשלות בין במסגרת תאונת דרכים ובין בנסיבות אחרות. בחיי המעשה, כל עבירה של שימוש בסם או שימוש בנשק שלא באופן חוקי או גניבה מחייל וכו' עלולה לגרור העמדה לדין גם בחלוף שנה מיום השחרור. יודגש שהרשעה דין פלילי בבית דין צבאי טומנת בחובה רישום פלילי על כל המשמעויות הכרוכות בכך.

הרי אתה (עדיין) מותר לי... חיילים לשעבר רבים הופתעו לא פעם לגלות מכתב רשום לא נעים בתיבת הדואר שלהם. הם גילו כי הצבא לא שכח להם עבירה שאותה נטען שעברו במהלך שירותם הצבאי וכי הוא מזמן אותם לדין פלילי חודשים ארוכים אחרי המועד שבו שוחררו משירות. לעיתים הוזמנו לתת את הדין בגין עבירות תנועה או תאונת דרכים. במקרים אחרים הוזמנו לבית דין צבאי על מנת להישפט בגין סירוב למסור דגימת שתן או בגין שימוש אחד בסם מסוכן שבו נחשדו.

כיצד משפיעים ההליכים הפליליים על החייל המשוחרר? טענותיהם כי הם אינם עוד חיילים וכי החלו את חייהם האזרחיים לא הועילו להם והיה עליהם להתייצב בבית הדין כפי שהוזמנו ולציית להוראותיו כמו חייל בשירות סדיר לכל דבר ועניין. לא פעם עלה להם הדבר במשרתם האזרחית שאותה השיגו בעמל רב. אם הורשעו בדין ונגזר להם עונש פסילת רישיון נהיגה חל העונש על רישיון הנהיגה האזרחי גם כן. אם הוטל עליהם עונש מאסר הם ריצו אותו בבית סוהר צבאי. ואם הוטל קנס הוא שולם לרשויות הצבא.

מקרה יחיד שבו ניתן להעמיד חייל לשעבר לדין גם מקץ יותר משנה מיום שחרורם משירות הוא המקרה שבו בוצעה עבירה בידי חיילים שותפים (חייל שותף = מקרה בו העבירה בוצעה על ידי כמה חיילים יחדיו), הוראת סעיף 6 (ד) לחוק קובעת כי "כל זמן שחוק זה חל על אחד מהם הוא יחול על כולם". וכך עשוי שותף לעבירה אשר השתחרר משירות זה מכבר למצוא עצמו על דוכן הנאשמים למרות שחלפה תקופה ארוכה מאז שחרורו משירות צבאי ובלבד שאחד משותפיו עדיין נתון לתחולת החוק.

אז מה עושים כדי להימנע ממצבים לא נעימים?

מומלץ במצבים כגון אלו להיעזר בייעוץ משפטי באמצעות הסנגוריה הצבאית חינם אין כסף או לחילופין באמצעות עורך דין בעל אישור הופעה בבתי דין צבאי הבקיא ומתמחה בתחום דיני צבא.

ניתן לבקש מהפרקליטות הצבאית שימוע שמשמעותו ניסיון לשכנע את הפרקליטות הצבאית לפני תחילת המשפט לבטל את כתב האישום או להמיר את סעיפי האישום לכאלה שהינם בעלי אופי משמעתי ללא השלכות רישום פלילי.

כך למשל, לאחרונה ממש, ייצגתי חייל משוחרר שהוגש נגדו כתב אישום כשישה חודשים לאחר שחרורו בעבירה של סירוב להיבדק לשם איתור שרידי סמים בשתן. כשפנה אלי אותו חייל, הוא ביקש לדעת מה העונש הצפוי לו וכבר היה מוכן ל"שבת" בכלא צבאי לאחר שכבר החל את צעדיו הראשונים באזרחות.

לאחר עיון מעמיק ולימוד התיק סברתי שלא היה זה צודק להגיש נגדו כתב אישום שעלול להכתימו ברישום פלילי ופעלתי לביטול כתב האישום בהליך שבסופו של יום הוכתר בהצלחה וכתב האישום כנגד אותו חייל בוטל.

אין באמור בכתבה זו כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין. האמור אינו אלא תיאור כללי בלבד, ולא מחייב, של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

הכותבת שירתה 22 שנה בשירות קבע בצה"ל בדרגת סגן אלוף ונמנית על כוחות המילואים בפרקליטות הצבאית. מייצגת חיילים בבתי דין צבאיים ומול גורמי צה"ל השונים.