חוק שירות ביטחון (התשמ"ו 1986) הינו חוק המסדיר את כל ההוראות בדבר הגיוס לצה"ל והשירות הסדיר. בחוק זה נכללים סעיפים שונים שעניינים פטור משירות ביטחון.


להלן סוגי הפטורים השונים המעוגנים בחוק:


• סעיף 39 לחוק מדבר על פטור משירות ביטחון לנשים נשואות, נשים הרות ו/או אימהות. הפטור לנשים נשואות הינו פטור לצרכי שירות סדיר בלבד והוא איננו כולל מתן פטור משירות קבע או מילואים. חשוב לדעת: חיילות הנקלטות להיריון במהלך תקופת שירותן הסדיר יהיו זכאיות לקבלת פטור במידה והן יביעו עניין לשמור את ההיריון, כאשר הסיבה לפטור משירות (לשחרור מצה"ל) תופיע כסיבה רפואית אשר איננה מפרטת את עניין ההיריון.

 

• סעיף 40 לחוק מתייחס ל פטור משירות ביטחון מטעמי דת למלש"ביות (מועמדות לשירות ביטחון). הפטור ניתן לאחר שהמיועדת לשירות הגישה בבית הדין הרבני תצהיר לפיו היא מקיימת אורח חיים דתי המונע ממנה לשרת בצבא.

 

• סעיף 5 לחוק שירות ביטחון דן בנושא פטור מטעמי בריאות. נקבע כי ועדה רפואית מוסמכת מטעם הצבא רשאית לקבוע כי מלש"ב מסוים הינו בלתי כשיר לשירות מטעמי בריאות. פטור זה ניתן למועמדים לשירות ביטחון ו/או לחיילים המחזיקים בפרופיל 21. בעלי פרופיל זה משוחררים משירות סדיר ושירות מילואים על רקע בעיות בריאות נפשיות או נפשיות.


הפטור ניתן למועמדים לשירות אך ורק לאחר התייצבותם בפני ועדה רפואית בלשכת הגיוס. חשוב לציין שמחזיקי פרופיל 21 המעוניינים לשרת בצבא רשאים לבקש להתנדב לשירות. בקשה זו נשקלת על ידי הגופים המוסמכים לכך במערכת הצבאית ונשקלת בהתאם לנסיבות אשר הובילו לקבלת הפטור.

 

• סעיף 39 לחוק שירות ביטחון דן במתן פטור מטעמי מצפון ואידיאולוגיה ומקנה לוועדת מצפון הפועלת מטעם הצבא סמכות לקבוע כי מלש"ב מסוים הינו בלתי כשיר לשירות ביטחון מטעמי מצפון. במקרים אלו המועמד לשירות מוכר כפציפיסט. מועמדים לשירות המחזיקים בדעות אידיאולוגיות הנוגדות ו/או עומדות בסתירה מוחלטת עם ערכי הצבא, רשאים להגיש בקשה לקבלת פטור משירות מטעמי מצפון.

 

• פטור מסיבות פרט- מלש"ב (מועמד לשירות) ו/או חיילים המגיעים ממשפחות קשות יום, זכאים להגשת בקשה לקבלת פטור משירות ביטחון על רקע מצוקות כלכליות, וזאת במקרים בהם בני משפחתו של מגיש הבקשה תלויים ביכולת השתכרותו.


פטור זה ניתן אף הוא במקרים חריגים בלבד ולאחר בחינת מלוא האפשרויות העומדות לרשות מגיש הבקשה בכל הנוגע לתנאי שירות מיוחדים המוצעים במסגרת הצבאית בכל הנוגע לתנאי שירות. פטור זה ניתן מתוקף סעיף 36 לחוק השירות המקנה לשר הביטחון את הסמכות לפטור אזרחים ותושבים משירות צבאי מטעמים שונים הקשורים בצרכי החינוך או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים.

 

פטור משירות לתושבי חוץ


חוק שירות ביטחון הינו חוק החל על כלל אזרחי המדינה, לרבות אילו המתגוררים בחו"ל ומחזיקים באזרחות ישראלית. כפועל יוצא מכך, מחויבים בשירות צבאי גם תושבי חוץ המשתייכים לאחת מקבוצות האוכלוסייה הבאות: ילידי חו"ל, "בני מהגרים" ו"בני שליחים". אלו נדרשים לטפל בהסדרת מעמדם מייד עם הגיעם לגיל צו ראשון (בסביבות גיל 17), וזאת לצרכי הגשת בקשה לפטור משירות ו/או הגשת בקשה לדחיית שירות בהתאם למעמדם.


ילידי חו"ל הינם מועמדים לשירות ביטחון אשר נולדו בחו"ל ומגורי הקבע שלהם הינם מחוץ לגבולות ישראל והם מחזיקים באזרחות ישראלית בנוסף לאזרחות המדינה בה הם נולדו.


בני מהגרים הינם מועמדים לשירות ביטחון אשר היגרו ביחד עם הוריהם לחו"ל טרם הגיעם לגיל 16, ומקום מגורי הקבע שלהם ושל הוריהם נמצא מחוץ לגבולות ישראל.


"בני המהגרים" ו"ילידי חו"ל" יהיו זכאים לקבלת פטור משירות ביטחון לאחר הסדרת מעמדם בשגרירות או בקונסוליה באזור מקום מגוריהם. לעומתם, "בני שליחים" הינם מועמדים לשירות ביטחון השוהים בחו"ל במסגרת שליחות אותה מקיימים הוריהם מטעם גופים ישראליים. בני השליחים אינם זכאים לקבלת פטור משירות אך הם רשאים להגיש בקשה לדחיית השירות בגיל 18 עד הגיעם לגיל 20.


חשוב לדעת: פטור משירות ביטחון ניתן לפני מועד הגיוס לצבא או במהלך תקופת השירות ומרגע הנפקתו הוא פוטר את המחזיק בו גם משירות סדיר (חובה) וגם משירות מילואים. יחד עם זאת, מי שחתם חתימה קשיחה מראש (במקרים של עתודה אקדמאית או קורס קצינים) בשירות חובה או קבע שהיו זכאים לקבלת פטור בגין כל אחד מהסיבות הקבועות בחוק, מחויבים להתנדב לשירות בהתאם לסעיפים שונים הנכללים בהסדר הקבע שלהם אל מול המערכת הצבאית.

 

 

נכתב ע"י עו"ד צבאי דנה נוף ששירתה 22 שנה בשרות קבע בצה"ל ומאז פרישתה מצה"ל משרתת בדרגת סא"ל במילואים בפרקליטות הצבאית ומייצגת חיילים בבתי דין צבאיים ומול גורמי צה"ל השונים


אין באמור בכתבה זו כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין. האמור אינו אלא תיאור כללי בלבד, ולא מחייב, של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין