בינואר 2017 געשה הארץ. השר לביטחון פנים גלעד ארדן, הודיע במסיבת עיתונאים מיוחדת כי יתמוך בהצעת חוק לאי הפללת מעשני קנאביס, כך שבמקום תיק פלילי וכתם לכל החיים, במקרים של פעם ראשונה ושניה המעשן יקבל קנס כספי בלבד.


השר ארדן זכה לפרגון על הצעד החשוב, אך עד מהרה התברר כי הוא אינו הראשון שפרץ דרך- קצת יותר מחודש לפני כן, החליט הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, לשנות דרמטית את מדיניות הענישה של צה"ל בנושא עישון קנאביס.


עד סוף שנת 2016, גם שימוש בודד וחד פעמי בסם מסוג קנביס, הוביל חיילים לחקירת מצ"ח ולהגשת כתב אישום בבית דין צבאי. הרשעה בבית דין צבאי, טומנת בחובה רישום פלילי וענישה עם רכיב כליאה ממשי. לעיתים, תמהיל הענישה מלווה גם בפסילת רישיון נהיגה.


להרשעה בבית הדין הצבאי ישנן השלכות נוספות, כגון: פגיעה בסיווג הביטחוני ושינוי השיבוץ בצבא. בצה"ל, כל שימוש ו/או החזקה של סמים קלים כקשים, הוגדר כעבירת סמים גם אם מדובר בשימוש בנסיבות אזרחיות, קרי, בחופשה בבית.


החל מינואר 2017: שינוי במדיניות צה"ל כלפי עבירות סמים


כעת, בעקבות ההוראה שהוציא תא"ל אפק למפקדי צה"ל, השתנתה כאמור המדיניות כדלקמן: מינואר 2017, חייל שנתפס לראשונה בביצוע עבירת סמים מחוץ לבסיס, בחופשה, הרי שבניגוד לעבר בו כמעט באופן מידי הוא היה מועמד לדין צבאי, מורשע ויוצא מהצבא עם רישום פלילי שהסב לו נזק גם בחייו באזרחות, הרי שכעת הצבא השכיל להבין כי טעות לעולם חוזרת וייתן לחייל צ'אנס נוסף: החייל או החיילת יהיו בתקופת מבחן במסגרתה יתחייבו בפני פרקליט צבאי להשלים את השירות באופן תקין, להימנע מעישון נוסף של סמים ולתת שתן מדי פעם ככל שיידרשו.


במידה והחייל יעמוד בתנאים האלה במשך שנה (במקרים חריגים, לתקופה קצרה יותר שלא תפחת משישה חדשים), אזי התיק נגדו ייסגר וזאת, כמובן, בשורה גדולה ושינוי מדיניות משמעותי מאד.


על פי הנחיות התביעה הצבאית הראשית שהופצו לאחרונה למפקדי צה"ל, ההסדר המותנה יוצע לחייל שהודה בשימוש של עד חמש פעמים בקנאביס, ההסדר החדש לא יגע באלה שישתמשו בסמים בנסיבות צבאיות, קרי, בתוך הבסיס ולא באזרחות. במקרים כאלו, המדיניות המקלה ומתן הזדמנות נוספת לא יחולו. הענישה ופתיחת התיק הפלילי תיוותר בעינה.


שינוי נוסף במדיניות צה"ל בנושא סמים, נוגע לסירובם של חיילים ל"צו קש"ב" של קצין משטרה צבאית לצורך בדיקה באמצעות מתן דגימת שתן לאיתור שרידי סמים ע"י המשטרה הצבאית. עד עתה, במקרים כאלו, היה מוגש נגד החיילים כתב אישום. הרשעה בבית הדין הצבאי גררה רישום פלילי מופחת (חמש שנים), רישום עמו היה יוצא החייל מהצבא לאזרחות.


לאור המדיניות החדשה של הפרקליטות הצבאית, חייל אשר יסרב לבדיקה, יישפט בדין משמעתי ביחידה ע"י קצין בדרגת סא"ל, להרשעה בדין משמעתי אין השלכות על האזרחות ולא גוררת עמה רישום פלילי.


על מי לא תחול מדיניות תקופת המבחן?


יש לציין כי מדיניות תקופת המבחן, המוגדרת כ"תקופת הסדר ההקפאה", לא תחול על קצינים בשירות חובה ומשרתי קבע וגם לא תחול על מי שהורשע בעבר בפלילים. מדובר בהזדמנות של פעם בחיים. גם מי שיסכים להיכנס לתקופת המבחן בסיומו ימחק לו התיק, צריך לעמוד במספר תנאים מקדימים: להודות בעבירות, להתחייב שלא לבצע עבירה דומה ולסיים שירות מלא ותקין.


הפרקליטות הצבאית, מצידה תתחייב להימנע מהגשת כתב אישום (או להשהות כתב האישום שהוגש) באם החייל יקיים את כל התנאים עליהם התחייב בכתב בחוזה של ממש. נקודה חשובה הראויה לציון היא שיתכן ויידרש מהחייל אשר יבקש להיכלל בהסדר החדש, להפקיד את הרישיון הצבאי והאזרחי שלו לתקופה של עד שלושה חודשים, על מנת למנוע סיכון שבהשפעת הסם בנהיגה.


ובנימה אישית: ליוויתי בעבר חיילים רבים אשר הועמדו לדין וחלקם הורשעו בעישון סמים מסוג קנאביס בנסיבות אזרחיות. כתוצאה מאותה הרשעה בבית דין צבאי הם נאלצו לספוג תיק פלילי, אשר ליווה אותם עמוק לתוך האזרחות והטיל כתם על חייהם וכעת אני בטוחה שהמצב ישתנה.


צה"ל נהג בחוכמה והבין שיש מקום למידתיות ואין הצדקה בהטלת כתם על החייל או החיילת. כמובן שאין צורך לעשן אפילו פעם אחת אבל גם אם חייל עשה טעות בודדת (ועישן עד חמש פעמים בודדות במצטבר) והוא מוכן להודות ולקחת אחריות, אזי טוב שצה"ל נותן לו את הדרך להבין את הטעות ולא לשלם עליה כל חייו.


מאת: עו"ד דנה נוף