על פי חוק שירות ביטחון המונהג בישראל, אי התייצבות לשירות צבאי והתעלמות מצוי קריאה לשירות, נחשבים לעברה פלילית העלולה להוביל להגשת כתב אישום במסגרת הליך פלילי, רישום פלילי וריצוי תקופת מאסר.


חובת השירות על פי החוק מוטלת על כלל אזרחי המדינה, לרבות אזרחים המחזיקים באזרחות ומתגוררים במדינה אחרת. כפועל יוצא מכך, כל אזרח ישראלי המתגורר בחו"ל יחד עם הוריו עלול להיעצר באופן מיידי עם הגיעו לביקור בישראל במידה והוא איננו הסדיר את מעמדו כבן מהגרים, ילד חו"ל או בן שליחים.


מיועדים לשירות בטחון (מלש"בים) המתגוררים בחו"ל ומחזיקים באזרחות ישראלית, מחולקים לשלוש קטגוריות שונות בהתאם לחוק הצבאי ופקודות הצבא:


1. ילידי חו"ל - נערות ונערים אשר נולדו בחו"ל ובנוסף לאזרחותם הזרה הם מחזיקים באזרחות ישראלית. תנאי נוסף הוא שמקום מושבם הקבוע מיום הולדתם הינו בחו"ל.


2. בני מהגרים - נערות ונערים אשר היגרו ביחד עם הוריהם לחו"ל טרם מלאו להם גיל 16 ושעד גיל 18 מקום מושבם הקבוע היה במדינה אחרת מחוץ לישראל.


3. בני שליחים - נערות ונערים השוהים בחו"ל ביחד עם הוריהם, כאשר אחד מההורים מייצג גוף ישראלי (ממשלתי, ציבורי, פרטי או אחר). במקרים אלו, בן השליחים רשאי לדחות את מועד גיוסו עד הגיעו לגיל 20.


ילידי חו"ל ובני מהגרים המסדירים את מעמדם עם קבלת צו ראשון, לא יחויבו בשירות צבאי ואף יותר להם לבקר בארץ עד 120 יום בכל שנה קלנדרית. בכל אותם מקרים בהם ילידי חו"ל ו/או בני מהגרים יחליטו לעשות עלייה לישראל לאחר הגיעם לגיל 18, הם יחויבו בשירות צבאי למשך תקופת זמן הנקבעת על ידי המערכת הצבאית בהתאם למדיניות צה"ל באותה העת, על פי גיל הגעה לארץ, פרופיל רפואי וסטאטוס משפחתי - רווק/ נשוי/ נשוי + ילדים.


כיצד מתבצעת הסדרת המעמד?


אם אתם משתייכים לאחת מהקטגוריות המופיעות לעיל (ילידי חו"ל, בני מהגרים או בני שליחים), עליכם לגשת, עם הגיעכם לגיל 16.5, למשרדי הקונסוליה הישראלית הקרובה למקום מגוריכם בחו"ל, וזאת לצרכי רישום והסדרת מעמדכם כ"ילידי חו"ל", "בני מהגרים" או "בני שליחים".


"ילידי חו"ל" ובני מהגרים העומדים בקריטריונים השונים להסדרת מעמדם, יידרשו למלא טופס לרישום של מלש"ב השוהה בחו"ל. באמצעות טופס זה יוסדר מעמדם על ידי המערכת הצבאית ויוסר מהם החשש בנוגע לביקור בישראל.


"בני שליחים" העומדים בקריטריונים השונים להסדרת מעמדם, יידרשו למלא טופס לדחיית התייצבות לשירות ביטחון - אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל, ובאמצעותו תינתן האפשרות לדחות את מועד הגיוס עד הגיעם לגיל 20.


שימו לב: אי הסדרת המעמד בזמן עלול להוביל למעצר או לעיכוב על ידי משטרת הגבולות, כמו גם לסירוב לחידוש או להארכת הדרכון הישראלי בעתיד. במקרים מסוימים, אי הסדרת המעמד עלולה להוביל להגשת כתב אישום וזאת במסגרת הליך פלילי המתנהל כנגד משתמטים משירות חובה.


דבר נוסף שחשוב לדעת: במקרים בהם אחד מהוריו של הנער/ה הנחשבים כילידי חו"ל או כבני מהגרים מתגורר בישראל, יש להוכיח כי החזקה על הנער/ה מצויה בידי ההורה השוהה בחו"ל. אם שני ההורים מתגוררים בישראל והמלש"ב נותר להתגורר בחו"ל, הוא לא יוכל להסדיר את מעמדו כבן מהגרים, וזאת למעט מקרים בהם ההורים חזרו לישראל לאחר שמלאו לו 18 או 21 שנים (תלוי בגיל שבו עשב את הארץ. לפני 13 או לפני 16 בהתאמה).


בני מהגרים מול בנות מהגרים


מועמדת לשירות ביטחון המוכרת במעמד "בת מהגרים" תהא פטורה משירות צבאי בהגיעה לגיל 22, וזאת בתנאי שעד הגיעה לגיל זה, לא שהתה בישראל מעבר לתקופה לה היא רשאית לפי חוק.


מועמד לשירות ביטחון המוכר במעמד "בן מהגרים" איננו זכאי לקבלת פטור משירות צבאי והוא מחויב בשירות צבאי למשך שרות משתנה בהתאם לגיל הגעתו לישראל.


משכי הביקור בישראל לכל מי שהוכר במעמד בני מהגרים הינו לתקופה מצטברת של 120 יום בכל שנה קלנדרית. בנוסף, עומדת לרשות בני המהגרים אפשרות למימוש שנת שהייה בישראל במסגרת לימודים תיכוניים בישראל או במסגרת ביקור חד פעמי לתקופה שבין 121 יום עד שנה, וזאת במידה והוא לא ביקר בישראל 60 יום לפני תקופה זו ואחריה.

 

ייעוץ משפטי להסדרת מעמד בני מהגרים


אי הסדרת מעמד בני מהגרים במועד הנכון עלולה להוביל להסתבכות מיותרת אל מול רשויות המדינה ואכיפת החוק בישראל, ישנם מקרים בהם תזדקקו לשירותיו של עו"ד צבאי המתמחה בדיני צבא לצורך הטיפול בהסדרת מעמד בן מהגרים. כמו כן, הפנייה לקבלת שירותי ייעוץ וסיוע משפטי מומלצת בכל אותם מקרים בהם קיימת מחלוקת עם רשויות הצבא בכל הנוגע להסדרת המעמד כילידי חו"ל, בני מהגרים או בני שליחים.