לפני כמה ימים הודיע הפרקליט הצבאי הראשי כי הורה על פתיחת חקירת מצ"ח לגבי שורה של אירועים שהתרחשו במהלך מבצע "צוק איתן", ושבמסגרתם איבדו את חייהם אזרחים בלתי- מעורבים בלחימה.

הודעה זו לא הפתיעה איש במערכת הצבאית או המדינית לנוכח המתקפה חסרת התקדים מצדם של גורמים בינלאומיים שונים על המערכת הצבאית והמשפטית הישראלית.

 

לצד "ועדת שאבאס", צוות הבדיקה של האו"ם בנושא עימות ישראל - עזה 2014, שתפקידה לחקור את פעילות צה"ל במצבע "צוק איתן" ובאירועים שקדמו לו, בעקבות חטיפת הנערים שַׁעֶר, פרנקל ויפרח, הקים האו"ם ועדה נוספת, שתפקידה לבחון אירועים שבהם נפגעו מבנים השייכים לאו"ם ברצועת עזה במהלך המבצע וכן אירועים שבהם נפגעו עובדי או"ם, שאינם מעורבים בלחימה.

 

תוך יישום המלצות "ועדת טירקל" אשר קמה לאחר אירועי הספינה הטורקית "המאווי מרמרה", הוקם צוות בראשות אלוף נועם תיבון, אשר תחקר למעלה מ-100 תלונות בדבר פגיעות בבלתי מעורבים במהלך הלחימה.

הצוות העביר את ממצאיו לעיון הפרקליט הצבאי הראשי, מקום שבו לא נמצא חשד לחריגה מכללי הצבא ומנהליו או מכללי דיני הלחימה הורה הפרקליט הצבאי הראשי על סגירתם. מקום שבו נמצא חשד לביצוע עבירה שכזו, הורה הפרקליט הצבאי על חקירה.

וכך, לחיילי צה"ל ולמפקדיו, אשר עמדו בגבורה במערכה הצבאית במבצע "צוק איתן", מצפה מערכה נוספת. המערכה המאוחרת. מערכה שבמסגרתה יהיה עליהם להוכיח כי כשפעלו כפי שפעלו כדי להגן על אזרחי המדינה, נהגו כשורה וכראוי ולא חרגו.

מומחי המשפט הבינלאומי יגנו על הצורך בעריכת חקירות פנימיות באמירה שחקירות אלו, אם ייערכו ברצינות ובתום-לב, יגנו על חיילי צה"ל ועל מפקדיו מפני העמדה לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי או בפני בתי-משפט של מדינות זרות, הנוטלות לעצמן את הסמכות להעמיד לדין חיילים זרים בהתאם לסמכותם ה"אוניברסלית".

 

כיצד יוכל החייל להתגונן מפני החקירה והעמדתו לדין?

 

החייל, הנקרא לחקירה פלילית במצ"ח ובמקביל מתמודד עם הצורך להצדיק את פעולותיו תחת אש, יתקשה להתנחם בידיעה זו. הוא יתקשה עוד יותר לתת תשובות מלאות ומדויקות לשאלות חוקריו ביחס לפעולות שביצע בשדה הקרב. צה"ל העמיד לדין בעבר חיילים בגין השתתפותם באירועים מלחמתיים. לעתים היה זה בגין מעשי ביזה או גניבה. לעתים, היה זה בגין מעשי אלימות פיזית בנשים, בילדים או בזקנים.

 

אולם, בחלק מהמקרים עמדו חיילים לדין כאשר ביקשו מתושב מקומי לפנות עבורם תיק, אשר נראה חשוד והונח במקום בידי שכנם, כמו בפרשת "נוהל ילד" בגבעתי. במקרה אחרון זה הורשעו החיילים בעבירה של פשע שעניינו חריגה מסמכות עד כדי סיכון החיים והתנהגות שאינה הולמת. הוטלו עליהם עונשי מאסר והם נושאים כתם של רישום פלילי למשך שנים ארוכות.

מנקודת ראותו של החייל, כך אני סבורה, ראוי שטרם הליכה לחקירה "כצאן לטבח", יתייעץ בעורך דין וכך יידע מה מצפה לו ומהי משמעות ההליך. כמו כן, באמצעות אותו ייעוץ יידע החייל מה מצוי בידי חוקריו, כמו תלונות המקומיים, ומה לא, כמו התחקיר המבצעי שבו השתתף.


לפיכך, אם יש עצה אחת שאוכל לתת לאותו חייל ולהוריו, הרי היא: היוועץ תחילה בעורך דין צבאי, במקום להצטער אחר כך.


עודכן ב: 06/01/2015