במסגרת חקירה פלילית במשטרה הצבאית החוקרת או במשטרת ישראל גובים עדויות ואוספים ראיות לצורך הוכחה של ביצוע עבירה פלילית על י די חשוד זה או אחר.

 

אין ספק, שאדם מן היישוב אשר אינו בקי ברזי החקירה הרי שמדובר באחד האירועים המלחיצים ביותר בחייו וחוקרי מצ"ח מנצלים את המצב ואף עושים מאמצים להגברת הלחץ לצורך לקידום החקירה.

 

קיימים שני סוגי נחקרים וחשוב לדעת את ההבדל ביניהם:

 

נחקר כחשוד: חשוד בביצוע עבירה זכאי על פי חוק כי בטרם תחל החקירה על החוקרים להזהירו כי הוא אינו חייב לומר דבר, וכי כל מה שיאמר עשוי לשמש נגדו כראיה במשפט. לכן, חקירת חשוד נקראת: "חקירה תחת אזהרה". נחקר החשוד בביצוע העבירה אינו חייב להשיב לשאלות החוקרים ורשאי להתייעץ עם עו"ד צבאי.


לנחקר תחת אזהרה עומדת זכות השתיקה אולם עליו לדעת כי שמירה על זכות השתיקה עלולה לעמוד לו לרועץ ואף להזיק לו ואף יכולה לחזק את משקל ראיות התביעה נגדו.

 

נחקר כעד: נחקר כעד, חייב, ככלל, להשיב על שאלות חוקרי מצ"ח. בד"כ השאלות הינם שאלות שמטרתן לבסס את האשמה של מישהו אחר. לנחקר כעד, יש זכות לאי הפללה עצמית. דהיינו, הוא אינו חייב להשיב לשאלות שעלולות להפלילו בביצוע עבירה.

 

מי שנחקר כעד ובמהלך החקירה מתגלה מידע שהופך אותו לנחקר כחשוד חייב לדעת כי על החוקרים מוטלת החובה להזהירו כי הוא הופך לנחקר "תחת אזהרה" . או אז, הוא לא חייב לענות לשאלות ורשאי להתייעץ עם עורך דין צבאי.

 

במצב של מעצר במהלך החקירה, חוקרי מצ"ח חייבים לאפשר לחשוד להיוועץ בעו"ד צבאי בעל אישור להופיע בבתי דין צבאיים.


התייעצות עם עו"ד צבאי לפני ובמהלך העדות, עשויה לשנות מהותית את החקירה ומשפיעה על המשך ההליך המשפטי, כתב האישום, ההרשעה והרישום הפלילי. השופטים בבתי דין צבאיים נותנים משקל רב להודאות והפללות בחקירה.

 

חוקרי מצ"ח משתמשים בטכניקות חקירה ובתרגילי חקירה שונים ומתוחכמים, שרובם לא מוכרים לנחקרים, והם אינם יודעים כיצד להתמודד עמם. תרגילים אלו, גורמים לחשודים לחשוב (בטעות מכוונת של חוקרי מצ"ח) שגורלם הוכרע ועדיף שיודו בביצוע העבירה בה הם חשודים בביצועה.

 

ככלל, ישנם תרגילי חקירה מותרים, מותר לחוקרי מצ"ח לעשות שימוש בתרגילי חקירה ובאמצעי חקירה מתוחכמים, אולם אסור לחוקרים להשתמש בשפה או במעשים משפילים מבזים ומאיימים כדי להפעיל על הנחקר לחץ ולהלך עליו אימים כדי לשבור את רוחו ולהביא למצב שיודה.


לחייל שנחקר במצ"ח, ויהיה חזק נפשית ככל שיהיה, אין תמיד את היכולת והכלים להתמודד עם שיטות החקירה של מצ"ח בכוחות עצמו.

חוקרי מצ"ח אינם יכולים לחייב חשוד למסור עדות לפני שהתייעץ עם עורך דין. בדרישה של חשוד להפסיק את החקירה עד שיתייעץ עם עורך-דין לא נתפסת כשימוש בזכות השתיקה ולא אמורה לפגוע בחשוד , נהפוכו, רק עשוייה לסייע לו.

 

חשוב לציין כי עורך-דין המתמחה במשפט צבאי, בעל אישור הופעה בבתי דין צבאיים יכול לסייע רבות לחייל שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו. התייעצות עם עורך דין צבאי אינה מלמדת על אשמה .

 

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד.
 


עודכן ב: 21/10/2012