ראש נזק זה עשוי להעניק פיצוי אך ורק בשל הפגיעה באוטונומיה עצמה גם אם לא נגרם בפועל נזק מוחשי-ממוני כלשהו (ראש נזק הוא ביטוי משפטי בו משתמשים לתיאור קטגוריה מסוימת של נזקים שנגרמו ואותם אנחנו תובעים. לדוגמא: פיצוי עבור קבלת עזרה מהזולת בזמן ימי מחלה נקראה ראש נזק של "עזרת צד ג'". ככלל בנזיקין לרוב המדובר ב"ראשי נזק" בסיסיים של הפסדי שכר ופנסיה, כאב וסבל, הוצאות רפואיות, נסיעות, עזרת צד ג' ובמקרים מסוימים כמו במאמר דנן של פגיעה באוטונומיה).

 

מהי בעצם פגיעה באוטונומיה?


פגיעה באוטונומיה ללא צורך בהוכחת נזק הוכרה לראשונה בפס"ד דעקה - א"ע 2781/93 דעקה נ' בית החולים כרמל חיפה. אחת הטענות שנדונו באותו המקרה הייתה כי ניתן טיפול רפואי לחולה שלא בהסכמתה.


בית המשפט קבע בהקשר זה כי עצם הפגיעה בזוכות הבסיסית של אדם לאוטונומיה, גם ללא ביטוי פיזי, מהווה ראש נזק נפרד ללא צורך בהוכחת נזקים נוספים. מדובר בראש נזק אחר מראש הנזק עבור כאב וסבל, והוא מזכה בפיצויים בשל עצם העובדה שכוח הבחירה של המטופל נשלל, וגם כנזק לא ממוני על פי חוק החוזים. המדובר בעצם בפיצוי בגין פגיעה בערך בלתי מוחשי כגון שלילת חופש הבחירה, אי גילוי מהותי ועגמת נפש הנובעת מתחושות של תסכול, כעס, זלזול ועלבון.


מהו גובה הפיצוי עבור פגיעה באוטונומיה?


במרוצת השנים מאז פסק דין דעקה, בתי המשפט בישראל נדרשו לסוגיות רבות של פגיעה באוטונומיה וההתפתחות המשפטית הגיע לרוב מתחום הרשלנות רפואית כאשר בתחום זה עם השנים נפסקו סכומים גבוהים יחסית עבור הפגיעה באוטונומיה.


כך למשל בפסק דין עא 9936/07 ‏מאיה בן דוד נ' ד"ר אייל ענטבי קבע בית המשפט כי: "עתה, משראש הנזק (של הפגיעה באוטונומיה) נקלט בשיטתנו והושרש, בשלה העת לפסוק סכום פיצויים שאינו בהכרח סמלי". בית המשפט פסק באותו מקרה פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה ללא הוכחת נזק בגובה 250,000 שקלים.


ויודגש, כיום המגמה היא להעניק פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה גם כאשר לא נגרם נזק ועל עצם הפגיעה באוטונומיה. כך למשל בפסק דין ת"א 42104-02-11 בודובניץ ז"ל (המנוח) ואח' נ' מרכז רפואי בני ציון ואח' פסקה כב' השופטת חנה לפין הראל פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה וללא הוכחת נזק בסך של 200,000 שקלים תוך גילום בגין ראש נזק של עגמת נפש בפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה.


במאמרם של אסף יעקב ויוני לבני "הקפיצה הגדולה - על גובה הפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה" עיוני משפט לז, 2015, 437-497, מציינים אלה כי בשנים האחרונות בית המשפט העליון הגדיל את גובה הפיצוי בגין ראש נזק של פגיעה באוטונומיה במאות אחוזים.


ד"ר יפעת ביטון במאמרה "כאבים באזור הכבוד" - פיצוי בגין פגיעה בזכויות חוקתיות" (משפט וממשל ט תשס"ו), מציינת בין היתר כי חלה בזמן האחרון התעוררות חוקתית והכרה בפגיעה באינטרסים חוקתיים כראויים להגנה נזיקית. גם כאלו שאינם מוחשיים.


חשוב לציין שוב כי לא רק במקרים של רשלנות רפואית נקבעים פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה כך למשל כשהסתירו מהציבור את הסיליקון בחלב בפרשת סיליקון החלב של תנובה בית המשפט העליון ציין בין היתר כי לא מדובר רק על פיצויים בגין נזק ממוני, וכי עצם הטעיית הציבור לגבי תכולת המוצר מהווה פגיעה באוטונומיה, גם ללא פגיעה ממשית פיזית, בשל תחושות הגועל, הסבל והפחד והפגיעה בנוחות הגופנית.


לפיכך לאור ההתפתחות בפסיקה במרוצת השנים בכל הנוגע לפגיעה באוטונומיה ולתחושות הנלוות אליה, בתביעות רשלנות בכלל ובתביעות רשלנות רפואית בפרט תמיד חשוב לשים לב האם ניתן לתבוע גם בגין ראש נזק של פגיעה באוטונומיה אפילו במקרים בהם לא נגרם נזק בפועל.

 

כותב המאמר עו"ד אילן בנימיני עוסק בדיני נזיקין ורשלנות רפואית. האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.